ע"פ 3935/11 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בפניי בקשת המדינה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, שהושת על המשיב בבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לנוער, בתאריך 13.4.2011.

אפתח בהצגה תמציתית של נתוני הרקע הרלבנטיים לבקשה זו.

2.

בתאריך 30.12.2010 הורשע המשיב בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לנוער (כב' השופט י' כהן ), במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות. לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, הפנה בית המשפט קמא הנכבד את עניינו של המשיב לממונה על עבודות שירות לצורך קבלת חוות דעת.

3.

בתאריך 13.4.2011 גזר בית המשפט הנכבד קמא על המשיב עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, אשר יבוצעו בדרך של עבודות שירות, שמועד תחילתן נקבע לתאריך 17.5.2011. באותו מעמד נדחתה בקשת המדינה לעיכוב ביצוע העונש לצורך הגשת ערעור – זאת בשל העובדה שמועד תחילת ריצוי העונש כאמור (בחלוף יותר מחודש ממועד גזר הדין), מותיר למדינה די זמן להגשת הבקשה לבית המשפט שידון בערעור.

4.

בתאריך 23.5.2011, בחלוף כשישה שבועות ממתן גזר הדין, הגישה המדינה ערעור על קולת העונש לבית משפט זה. ביני לביני, בתאריך 17.5.2011 כפי שהורה בית המשפט הנכבד קמא, החל המשיב בביצוע עבודות השירות – בחווה החקלאית שבישוב עראבה.

בגדרו של הערעור הגישה המדינה גם בקשה כי עד למועד שמיעת הערעור יופסק ריצוי העונש, וזאת על מנת שלא לייתר את ההכרעה בערעור. בתאריך 29.5.2011 התקיים דיון בבקשה בפניי ובו שטחו הצדדים את טיעוניהם.

5.

באת כוחה של המדינה גרסה בדיון כי לנוכח סיכוייו הגבוהים של הערעור, לשיטתה, והעובדה כי המשיב החל בביצוע עבודות השירות לא מזמן – אין בבקשה להפסקת עבודות השירות פגיעה ממשית במשיב. מאידך, כך טענה המדינה – באי קבלת הבקשה יש כדי לסכל את מטרת הערעור, שכן לאחר שהמשיב יסיים לרצות את עבודות השירות – לא ניתן יהיה להשית עליו עונש אחר, היה ויתקבל הערעור על קולת העונש.

6.

בא כוחו המלומד של המשיב, עו"ד איברהים כנעאנה, התנגד לבקשת המדינה, וטען כי השיהוי הרב בהגשת הבקשה מצד המדינה לבית משפט זה – לאחר שבקשה זהה נדחתה בבית המשפט קמא במעמד גזר הדין – מחייבת את דחייתה. כמו כן חלק המשיב על עמדתה של המדינה באשר לאפשרות להטיל עונש מאסר בפועל לאחר שנאשם שהורשע כבר החל בביצוע עבודות שירות. בנוסף, התחייב בא כוחו של המשיב כי לא ישתמש בטענה שמרשו כבר החל בריצוי העונש, לצורך סיכול האפשרות להטיל עליו עונש שונה במסגרת הערעור.

7.

בשל המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בשאלת האפשרות להטיל עונש שונה לאחר תחילת ריצוי עבודות השירות, ולבקשת באת כוחה של המדינה – התרתי לה להגיש השלמת טיעון לעניין זה. בהשלמת הטיעון תיקנה המדינה את עמדתה וכעת היא טוענת כי אכן קיימת לבית המשפט שלערעור סמכות להשית על נאשם כל עונש שייראה לנכון, זאת גם אם הלה החל ואף סיים את ריצוי עבודות השירות שהוטלו עליו בערכאה הדיונית.

8.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בהשלמות הטיעונים בכתב הגעתי למסקנה – כי דין בקשת המדינה להדחות . אביא להלן, בקיצור נמרץ, את הטעמים למסקנתי זו.

9.

עמדתה המתוקנת של המדינה גורסת שתחילת ריצוי העונש שהושת בערכאה הדיונית הינו רק שיקול אחד מני רבים, אשר רשאית לשקול ערכאת הערעור וזו אף עמדתו של המערער. נוכח הצהרות אלו של הצדדים מצטמצמת למעשה, בתיק זה, יריעת המחלוקת שביניהם לשאלה האם ראוי ומוצדק להפסיק כעת את עבודות השירות שהחל המשיב לבצע טרם שהגישה המדינה בקשה זו. בנסיבות אלו ומבלי להביע את דעתי בסוגיה המשפטית לגביה הגיעו הצדדים להסכמה ביניהם נראה לי כי ראוי לאפשר למשיב להמשיך בריצוי עונשו על פי גזר דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד.

זה המקום לציין כי בהחלטתי זו הבאתי בחשבון גם את הזמן הארוך יחסית שעבר מעת מתן גזר הדין ודחיית בקשת המדינה לעיכוב ביצועו, ועד להגשת בקשה זו – כשישה שבועות. יתר על כן, המדינה, אשר ידעה מהו המועד שבו עתיד המשיב להתחיל את עבודות השירות, הגישה את בקשתה רק שישה ימים לאחר מועד זה.

10.

נוכח כל האמור לעיל – יש לאפשר למשיב להמשיך בריצוי עבודות השירות שבהן כבר החל . למען הסר ספק הנני מבהיר כי אין בהחלטתי זו כל קביעה לגבי סיכויי הערעור.