ע"פ 3937/01 איגור ז'ק נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בשורה של עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הטרדת עד בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, סחיטה באיומים, איומים, וקשירת קשר לביצוע פשע.

העובדות בהן נמצא אשם על פי הודאתו מעלות כי הוא היה מראשיה של כנופיה, שפעלה, ללא לאות, במשך שנים, ועסקה בפעולות מרמה מסוגים שונים, סחיטה ואיומים. המבקש נטל חלק פעיל בהעלאת בני אדם מארצות חבר העמים לישראל, פיתה אותם ליטול את כספי המענקים הניתנים לעולים חדשים מטעם ממשלת ישראל, ובהם תשלומי "סל קליטה", הלוואות לרכישת דירה, וכספים נוספים. הוא נטל מכספי המענקים, ועל מקצת מן העולים כפה לשוב למדינות חבר העמים, בעל כורחם. לאחר שעסק בכך במשך שנים, הפך שותף למעשי מרמה של חברה לבניין. זו חזרה ומכרה את הדירות שהתכוונה לבנות מספר פעמים וקיבלה במרמה מהבנק מימון כספי שבחלקו הגיע לכיסיו של המבקש. לצורך מעשי הנוכלות האלה גויסו שמאים שהעריכו ביתר את שווי הדירות.

המבקש הורשע, במסגרת עסקת טיעון, על פיה הסכימה המדינה לבקש מבית המשפט כי יוטל עליו עונש שאינו עולה על 48 חודשים לריצוי בפועל, וזאת בנוסף לעונש של מאסר מותנה, ואילו למבקש הוצע לטעון בלא הגבלה לעניין העונש. בית המשפט המחוזי גזר על המבקש 42 חודשים לריצוי בפועל, ועוד 23 חודשים מאסר על תנאי.

המבקש מערער לבית משפט זה על חומרת העונש. הוא סבור כי בית המשפט החמיר בעונשו בהשוואה לרעייתו ואחיו, שנטלו חלק במעשי המרמה. ראוי היה לדעתו להתחשב בעברו הנקי, ובעובדה שנתחייב לשלם קנס המהווה לדעתו משום שיפוי המדינה על הנזקים שגרם. המבקש עותר לעכב את ביצוע העונש שנגזר עליו, עד להחלטה בערעור.

המדינה מתנגדת, ובדין היא עושה כך. ערעור המבקש מופנה, כאמור, אך ורק כנגד מידת העונש שנקבע לו.

בית המשפט המחוזי לא חרג ממסגרת הסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים, והדבר מקטין את סיכויי הערעור. יתרה מכך, אפילו יתערב בית המשפט הזה בעונש שנגזר על המבקש, לא תצדיק מידת ההתערבות שחרור מיידי של המבקש.

התוצאה היא שהבקשה נדחית, והמבקש יתייצב לריצוי מאסר ביום 5.6.2001, בשעה 10:00, במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

המזכירות תעשה לקביעת הערעור לשמיעה בהקדם.