ע"פ 3939/18 אחמד גזאוי נ. מדינת ישראל

המערער בע"פ 3939/18 (להלן: המערער ) הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לנפגע העבירה נגרמו נזקים קשים.

בסיכומו של דבר הושת על המערער עונש מאסר בפועל בן 38 חודשים, בנוסף להפעלה של עונש מאסר על תנאי שנחפף באופן חלקי ובסך הכל 46 חודשי מאסר בפועל.

מלכתחילה הוגשו כאן שני ערעורים – מצד המערער (להקלה בעונש, ע"פ 3939/18) ומצד המדינה (להחמרה, ע"פ 4100/18). כבר בפתח הדיון ציינו כי העונש שהושת הוא על הצד המקל, בהתחשב בחומרת המעשים ובתוצאות הקשות. לצד זאת, ציינו את התרשמותנו מהתהליך החיובי שעובר המערער בתקופת הכליאה, תהליך שהחל לאחר מתן גזר דינו של בית המשפט המחוזי ומהווה שינוי נסיבות.

לאחר התייעצות קצרה במסגרת הפסקה בדיון, הודיע בא כוח המערער כי הוא חוזר בו מן הערעור שהגיש באופן בלתי תלוי בעמדת המדינה. אשר על כן, ע"פ 3939/18 נדחה בזאת.

המדינה הודיעה מצידה כי היא עומדת על ערעורה. לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות אנו סבורים שיש מקום לקבל את ערעור המדינה באופן מוגבל – רק בשל המשקל המכריע שאנו נותנים לכלל לפיו אין דרכה של ערכאת הערעור למצות את ההחמרה בענישה ולדרך שבה החל ללכת המערער. על כן, במכלול אנו מורים על קבלת הערעור בע"פ 4100/18 כך שלתקופת מאסרו של המערער תתווסף תקופה של ששה חודשים נוספים. שאר מרכיבי גזר הדין יישארו בעינם.

ניתן לקוות כי המערער שהוא אדם צעיר ישכיל להתמיד בדרך שבה החל לצעוד. לא נוכל לסיים מבלי להביע תקווה נוספת כי מצבו של נפגע העבירה יוטב.