ע"פ 3946/97 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ד"ר ע' מודריק), הרשיע את המערער בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד, שוד בנסיבות מחמירות ונסיון לשוד, בשל ארבע פרשיות של שוד ושל נסיון לשוד של סניפי בנקים וסניפי בנק הדואר. כל המעשים נעשו במשך תקופה של כשלושה חודשים, בין חודש נובמבר 1995 לבין חודש פברואר 1996. באחד מן המקרים גם דקר המערער את מנהל הסניף שנשדד בגבו. עוד הורשע המערער בעבירות של העלבת עובד ציבור ושל איומים, בשל מעשיו בזמן חקירתו במשטרה אחרי שנלכד. בזמן שעולל המערער כל אלה היה כבן 16 שנים בלבד, אולם, למרות גילו הצעיר, צבר צרור של הרשעות בעבירות של תקיפה, תקיפה בתנאים מחמירים, חבלה ברכוש, החזקת סכין ותיגרה במקום ציבורי.

בשל מעשים אלה השית עליו בית המשפט המחוזי מאסר לתקופה של שבע שנים: חמש שנים לריצוי בפועל ויתר התקופה על תנאי. כן הפעיל עונש מאסר מותנה של שמונה עשר חודשים שנגזר עליו בשל הרשעותיו הקודמות, באופן שמחצית התקופה תחפוף את עונש המאסר החדש ומחצית התקופה תצטבר עליו.

2.ערעורו של המערער מכוון כנגד מידת העונש.

לטענת בא כוחו יש להביא בחשבון לקולא את גילו הצעיר של המערער בשעת ביצוע מעשי השוד, את התקופה הקצרה שבמהלכה נעשו, שבגינה יש לראות את כל מעשיו "כפרשיה אחת וככשלון יחיד", ואת הרקע המשפחתי הסביבתי הקשה שלו שגרם להתדרדרותו. בעיקר, כך טען, יש להביא בחשבון את השינויים הרבים לטובה שהתחוללו בו במשך תקופת מאסרו - כשנתיים ושלושה חודשים - ותוארו בתסקיר שירות המבחן. עוד טען שיש להביא בחשבון את כוונת רשויות בית הסוהר לשלב אותו בעתיד בתכנית שיקום ואת התרשמותה של קצינת המבחן לנוער "כי אכן הינו בר שיקום". על פי כל אלה ביקש כי תקופת המאסר לריצוי בפועל תופחת.

3.נתנו דעתנו על כל טענותיו של בא כוח המערער ולא מצאנו מקום להתערב במידת העונש שהושת על המערער.

כאמור , נגזרו על המערער חמש שנות מאסר לריצוי בפועל בשל ארבע פרשיות שוד ובשל התנהגותו במהלך חקירתו במשטרה. למרות גילו הצעיר בזמן ביצוע העבירות אין לראות בכך עונש החורג לחומרה מן המידה הראויה. בוודאי שאין לראות בכך עונש חמור מדי לאור עברו הפלילי שתואר לעיל. אשר לסיכוי כי המערער ישתקם בעתיד סבורים אנו שמוטב לו למערער שנסיונות השיקום - שעד כה עלו, כנראה, יפה - ימשכו במסגרת בית הסוהר.

הערעור נדחה.