ע"פ 3958/18 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

1.מונח לפנינו ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער, שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים. המעשים התרחשו במשך מספר חודשים ונחלקו לשני שלבים. על פי כתב האישום המתוקן, המתלונן והמערער נפגשו באוטובוס, והמתלונן הסכים לסייע למערער ולתת או להלוות לו כספים שונים. בשלב הראשון טען המערער כי הכסף דרוש לו לשם תכליות שונות, כגון שכר דירה והוצאות רפואיות. בשלב השני טען המערער כי המאפיה הרוסית דורשת ממנו סכומי כסף גדולים, ומאיימת לרצוח אותו אם לא ימסור לידיה את הכסף. מרמה זו כללה, בין היתר, מצג לפיו המערער נחבל באופן קשה בידי עבריינים, וזאת באמצעות חבישת ראשו ובטנו בתחבושות. בהמשך, ותוך הסתייעות באחר, אף השמיע האחר איומים ישירים על המתלונן ובני משפחתו, והוא נדרש לשלם עשרות אלפי שקלים באמצעות המערער. בסך הכל מסר המתלונן למערער מעל למאה אלף שקלים, וכן מוצרי אלקטרוניקה שונים שמחירם אלפי שקלים.

2.על פי הסדר הטיעון, המדינה הוגבלה לטעון לעונש של תריסר חודשי מאסר בפועל. ההסדר כלל הסכמה לעניין הפיצוי. על המערער נגזרו שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי בסך 120,000 ש"ח.

המערער הפקיד רק כ-460 ש"ח על חשבון הפיצוי. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית במסגרת התסקיר שהוגש, אך בתסקיר הומלץ להתחשב בכך שהמערער מתחיל להבין כיום את חומרת מעשיו.

3.העבירה של סחיטה באיומים היא חמורה ביותר. יש בה אלמנטים קשים של בריונות, שליחת מסר של "לית דין ולית דיין", והכרזת "איש הרע בעיניו יעשה". עבירות המרמה בהקשר זה מלמדות על ניצול מובהק של המתלונן. טווח העונש שהוסכם במסגרת הסדר הטיעון אינו מגלה ממד של חומרה. אף לא שמענו עילת התערבות משפטית של ממש. כידוע, על ערכאת הערעור לקבל ערעור על חומרת העונש כשנפלה טעות בדרך שבה הערכאה הראשונה הפעילה את שיקול דעתה. במקרנו לא ניתן למצוא טעות כזו.

הערעור נדחה. על המערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר דקל, ביום 5.8.2019, לא יאוחר מהשעה 9:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336.