פסק-דין06.10.20052 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3969/05 חסן אלמעבדה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום: 06.10.2005
הרכב: אהרן ברק,אילה פרוקצ'יה,אליקים רובינשטיין
בתיק: מסמך 1 מתוך 1
מקור: PDF(באתר בית המשפט, נפתח בחלון חדש) DOCX(באתר בית המשפט, נפתח בחלון חדש)

ע"פ 3969/05 חסן אלמעבדה נ' מדינת ישראל (6.10.2005)

ע"פ 3969/05 חסן אלמעבדה נ' מדינת ישראל (6.10.2005) · https://psikan.com/rulings/%D7%A2%D7%A4-3969-05

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת עונשערעור על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע לאחר הודאה בעבירה לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין ונגזר עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת. הערעור על חומרת העונש נדחה, שכן המערער לא עמד בהבנות בעניין תשלום הפיצויים ובקשר עם קצין המבחן. בית המשפט לא ראה מקום להקל בעונשו, אף שהמקרה אינו מן החמורים מסוגו.

העובדות: המערער הורשע לאחר שהודה בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין. הוטלה עליו שנת מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, קנס של 2,500 ₪ ופיצוי של 60,000 ₪ למתלוננת. רק חלק מהפיצויים שולם.

העובדות

המערער הורשע לאחר שהודה בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין. הוטלה עליו שנת מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, קנס של 2,500 ₪ ופיצוי של 60,000 ₪ למתלוננת. רק חלק מהפיצויים שולם.

השאלות המשפטיות

1.האם יש להקל בעונשו של מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין לאחר שלא עמד בהבנות שהיו עימו

הלכות

1
כאשר המערער לא עמד בהבנות שהיו עימו בעניין תשלום הפיצויים ובעניין הקשר עם קצין המבחן, אין מקום להקל בעונשו
״המערער לא עמד בהבנות שהיו עימו, לא לעניין תשלום הפיצויים״
לציטוט במסמך ←

חקיקה

חוק העונשין ס' 346(א)

מילות מפתח

סעיף 346(א)
חוק העונשין
פיצוי למתלוננת
קצין המבחן
הבנות
שנת מאסר בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 3969/05

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' רובינשטיין

המערער:

חסן אלמעבדה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

מיום 16.2.2005, בת.פ.ח. 954/03, שניתן על ידי כבוד

השופטים: י' טימור, ש' דברת, ח' סלוטקי

תאריך הישיבה:

ג' בתשרי התשס"ו

(06.10.2005)

בשם המערער:

עו"ד אלון גלעדי

בשם המשיבה:

בשם שרות המבחן:

עו"ד דניאלה ביניש

גב' ברכה וייס

פסק-דין

המערער הורשע – לאחר שהודה בעובדות כתב האישום המתוקן – בעבירה לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הוטלה עליו שנת מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי. כן חוייב המערער בקנס של 2,500 ₪. על המערער הוטל תשלום של 60,000 ₪ כפיצוי למתלוננת. הערעור הוא על חומרת העונש.

דין הערעור להידחות. המערער לא עמד בהבנות שהיו עימו, לא לעניין תשלום הפיצויים (שרק חלקם שולמו) ולא לעניין הקשר עם קצין המבחן. בנסיבות אלה, איננו רואים מקום להקל עימו. אמת, המקרה אינו מן החמורים מסוגו. עם זאת, בנסיבות העניין איננו רואים מקום להקל עימו נוספות.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ג' בתשרי התשס"ו (06.10.2005), בפני

באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ

ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות