ע"פ 3983/07 יוסף עיסא נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.בית-המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את המערער, לאחר שמיעתן של ראיות, בעבירות של קשר לבצע פשע, סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. היה זה לאחר שהמערער נתפס בשני אירועים שונים כשהוא מוכר, יחד עם שותפיו, סם מסוג הרואין לסוכן משטרתי. בעקבות ההרשעה נגזרו למערער ארבע שנות מאסר, 20 חודשי מאסר על-תנאי ופסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך שנתיים. כמו כן, חולטה התחייבות בסך 4,000 ש"ח עליה חתם המערער בפרשה קודמת.

2.את הכרעת-דינו ביסס בית-המשפט המחוזי, בראש וראשונה, על עדותו המפורטת של הסוכן המשטרתי באשר לאירועים בהם נמכר הסם, אותה ראה להעדיף על-פני גרסת המערער, כמו גם על-פני עדויותיהם של שותפיו, אשר הכחישו את דבר מעורבותו באותן עסקאות. המערער לא חלק על כך שהסם שבידי המשטרה הוא סם מסוג הרואין – עובדה שאושרה בבדיקות מעבדה, ואף לא הכחיש כי בינו לבין הסוכן התקיימה היכרות מוקדמת, בגדרה מכר לסוכן מכשירי טלפון ניידים. אולם, הוא הכחיש מכל וכל כי היה מעורב במכירתו של הסם לאותו סוכן. לטענתו, באירוע הראשון הוא נטל מידי הסוכן את מה שנדמה היה בעיניו כסם מסוג חשיש ששימש לצריכתו העצמית של הסוכן, מחשש שהסוכן ייתפס על ידי אנשי החוק כשהראייה המפלילה בחזקתו. ואילו באירוע השני, כל שביקש הוא לסייע לחברו להעביר חבילה, שסבר כי אף היא מכילה חשיש, לידיו של הסוכן.

דא עקא, כי עדותו של הסוכן נתמכה בצילומי וידאו המתעדים את אירועי המכירה. בצילומי האירוע הראשון נראו המערער ושותפיו כשהם מוכרים את הסם לסוכן. המערער – קבע בית-המשפט המחוזי – נטל חלק פעיל במכירה, ביקש לוודא כי "השטח נקי" ואף הרים מן הרצפה שקית ובה מקצת הסם, והביט בתוכנה. בצילומי האירוע השני נראה המערער כשהוא משוחח עם הסוכן, יוזם את מכירתו של הסם, נוקב במחירו – המתאים למחיר סם מסוג הרואין, מוסר אותו לסוכן ומקבל לידיו את התמורה. לצד כל אלה נזקפה לחובתו של המערער העובדה, כי עם תחילת החקירה הוא נמלט מביתו והסתתר במשך חודשים ארוכים.

3.בפנינו משיג המערער על הרשעתו ועל העונש שנגזר לו. הוא שב ונאחז בטענות שהעלה בערכאה קמא, ובהן העובדה כי לא נכלל מלכתחילה ברשימת יעדיו של סוכן המשטרה, מה שמחזק להשקפתו את המסקנה כי לא היו לו יד ורגל בביצוען של עסקאות הסם. המערער מוסיף וטוען, כי באירוע הראשון הוא פגש בסוכן הסמוי במקרה, ומעורבותו בהעברת הסמים התמצתה בניסיונו להגן על הסוכן, עמו עמד בקשר עסקי, מפני חשש כי ייתפס כאשר החשיש ברשותו. המערער מוסיף וטוען כי התנהגותו מסבכת אותו לכלל היותר בסיוע להחזקת סם לצריכה עצמית. ביחס לאירוע השני נטען, כי המערער סייע לחברו לקבל כסף מידי הסוכן, בלא שהיה מודע כלל לכך שמדובר בעסקת סם. באשר לצילומי הוידאו, חולק המערער על מסקנותיו של בית-משפט קמא, באשר אין להן אחיזה באותם צילומים. באשר לעונש, נטען כי נוכח חלקו המצומצם של המערער באותן פרשות, שגה בית-משפט קמא משהטיל על המערער עונש זהה או אף כבד מזה שהושת על יתר המעורבים, שחלקם היה רב לאין שיעור ולחובתם אף עבר פלילי מכביד במידה ניכרת. המערער מוסיף ומטעים את נסיבותיו האישיות מצדיקות גם הן הקלה בעונשו.

4.טענותיו של המערער נבחנו לפני-ולפנים בפסק-דינו המנומק היטב של בית-משפט קמא, ובמסקנות המרשיעות אליהן הגיע איננו רואים מקום להתערב. תיעוד הוידאו של העסקאות למכירת הסם – בהן ניכר, כמפורט בהכרעת-הדין, חלקו המרכזי של המערער – עומד לו לרועץ, ואין ההסברים שהעלה בניסיון לספק הסבר לחלופי למתועד באותם צילומים מתיישב עם מצוות ההיגיון. כידוע, ממצאים שנקבעו בידיה של ערכאה דיונית, לא על נקלה תתערב בהם ערכאת הערעור, ובמקרה דנן לא הציג המערער כל טעם ממשי לחריגה מעקרון זה. הוסף לכך את הראיות האחרות שהוצגו לחובתו בערכאה הדיונית, ובהן עדותו של הסוכן המשטרתי ובדיקות המעבדה שנערכו לסם, והרי לך מכלול ראיתי יצוק היטב, שאינו מותיר ספק בדבר אשמתו של המערער. חומרת מעשיו והיקף מעורבותו בעסקאות, שוודאי לא נפל ואפשר שעלה על זה של חבריו, אף אינם מותירים פתח כלשהו להקלה בעונש.

על יסוד כל אלה אנו דוחים את ערעורו, על שני חלקיו.