ע"פ 3992/99 רוני אזולאי נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע שהשית על המבקש עונש מאסר של 8 שנים מתוכן שש שנים לריצוי בפועל והיתר על תנאי בעקבות הרשעתו בעבירת אינוס.

המבקש הורשע באינוס קרובת משפחתו כבת 19, אותו הכירה מגיל 9. המבקש כבן 35 הוא דודה של המתלוננת והמעשה בו הורשע ארע שעה שיצאה עמו לטיול בטרקטורון בהיותה בחופשה מהצבא כשפניהם מועדות למסיבה בחוף ניצנים וכניסתם למסיבה לא אושרה. קרבה משפחתית זו מוסיפה לאירוע גוון מיוחד של חומרה.

פסק-הדין מגולל את הפרשה כולה לפרטיה ומנתח את העדויות והראיות שהיו בפני בית משפט. בית המשפט קיבל תוך אמון מלא את גיסתה של המתלוננת ודחה כבלתי מהימנה את עדות המבקש תוך ציון שקריו. בית המשפט מצא בחומר הראיות חיזוקים לעדות המתלוננת בראיות אחרות ובלתי תלויות. הוא גם נתן דעתו לניואנסים שונים של גרסתה ולא ראה אותם כמטילים צל על מהימנותה, מה עוד שלא היה לה כל מניע להעליל על דודה, אליו היתה קשורה ובו נתנה אמון וטענתו כי העניין הוא עלילה, נדחתה על ידי בית המשפט מכל וכל.

הסניגור המלומד טוען בבקשתו המקיפה והמפורטת כל שניתן לטעון בניסיון לקעקע את קביעותיו של פסק-דינו של בית משפט קמא. אלא שטענות אלה, שהן כולן טענות עובדתיות וטענות המתייחסות למהימנות המתלוננת, אינן מסוג הטענות שיש בהן סיכוי רב להצליח בערעור על פסק-הדין ולמצער אין בהן כדי להביא לקביעה שהסיכוי לזיכויו של המבקש הוא כזה שאין מקום לכך שירצה את עונשו בטרם נשמע הערעור. נהפוך הוא. בשלב זה שלאחר הרשעה, לא עומדת למבקש חזקת החפות והמדיניות הציבורית הראויה מצדיקה ריצוי מידי של עונש שהושת על מי שהורשע בדין, אלא אם כן קיימים טעמים כבדי משקל המצביעים על סיכוי ממשי שהנאשם יזוכה. טעמים כאלה, המצדיקים דחיית ריצוי העונש, לא מצאתי בטענות הסניגור.

אשר על כן, נדחית הבקשה. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.7.99 עד שעה 10:00 בתחנת המשטרה באשדוד.

הערבויות שנתנו לשחרורו עד להגשת הערעור, הקיימות בתיק מלכתחילה תשמשנה להבטחת התייצבותו.