ע"פ 4002/04 מדינת ישראל נ' פלוני

השופטת ד' ביניש :

המשיב לערעור המדינה, אשר ערער גם מטעמו, הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות מין חמורות בילדה קטנה. בטרם נגזר עונשו, קיבל בית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית ממנה עולה כי אף על פי שהמשיב כשיר לעמוד לדין, ובעת מעשה אין לשלול את אחריותו, הרי מדובר באדם הסובל ממחלת נפש מסוג סכיזופרניה. מחלתו "מתמשכת וקיים ליקוי ביכולת השיפוט שלו". המשיב מוכר למערכת בריאות הנפש שנים רבות. אין ספק כי המשיב הינו אדם מסוכן עקב היותו פדופיל, והמעשה החמור שביצע מלמד על מסוכנותו.

בשל מחלתו התקשה בית המשפט בגזירת עונשו ושופטיו נחלקו. דעת הרוב (השופטים הווארי ו מוניץ ) גזרה עליו 4 שנות מאסר לריצוי בפועל ו-3 שנים על-תנאי, וכן פיצוי למתלוננת, ואילו המיעוט (השופט אמינוף ) סבר כי עקב מחלתו יש להסתפק בשנת מאסר אחת.

המדינה ערערה כדי שנחמיר בעונשו של המשיב על בסיס מסוכנותו ועל אף מחלתו, ואילו הסנגורית של המערער ביקשה בערעורה כי נקל עמו. לאחר דיון בהשמעת טענות בעל-פה ביחס למצבו של המשיב והסכנה הנשקפת ממנו אם ישוחרר, ובהתחשב בהמלצתנו, הודיעו באי-כוח שני הצדדים כי אינם עומדים על ערעורם.

ואכן, גישת הצדדים בדיון מוצדקת היא. מדובר במקרה קשה מאד, אך מכך אין מתבקשת המסקנה כי הפתרון הוא בהחמרה בעונש. הרקע לסיכונים הטמונים בהתנהגותו העתידית של המשיב הוא בראש ובראשונה במחלתו, וגם בכלא הוא מקבל טיפול תרופתי וזקוק להשגחה.

בנסיבות אלה יהיה צורך לתת את הדעת ביחס להמשך הטיפול וההשגחה על המשיב לקראת שחרורו מהכלא.

אנו ממליצים כי בזמן מתאים לקראת שחרורו, תתקבל בשירות בתי הסוהר חוות-דעת פסיכיאטרית ביחס למצבו, ותישקל אז שאלת הצורך באשפוזו במסגרת סגורה.

בהתחשב באמור, הערעורים נדחים.

צו איסור פירסום שם המשיב יעמוד בתוקפו.