פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4007/12
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המערער:
רן ליבוביץ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (כב' השופטת
ש'
קריספין-אברהם
)
מיום 29.4.2012,
שלא לפסול עצמו מלדון בתת"ע 23770/08
בשם המערער:
עו"ד דוד קולקר
פסק-דין
1.
לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ש' קריספין-אברהם ) מיום 29.4.2012, שלא לפסול עצמו מלדון בתת"ע 23770/08.
2.
דין הערעור להידחות. ראשית, בקשת הפסלות באה בעקבות החלטת בית המשפט כי המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה. מדובר בהחלטה דיונית מובהקת, והרי נפסק לא אחת כי אין בהחלטות דיוניות, ואף לא ברצף של החלטות כאלה, משום עילת פסלות (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 175 (2006)). שנית, המבחן הכללי בשאלת פסלות שופט מלישב בדין, הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הינו קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". במקרה שבפניי טוען המערער, כי כב' השופטת ש' קריספין-אברהם מזדהה באופן מתמיד עם עמדתה של התביעה, והינה בעלת עמדה אישית מוקדמת נגד ההגנה. הוכחה לכך ניתן למצוא, לטענתו, בחיוב שיטתי של ההגנה בהוצאות לטובת אוצר המדינה, במטרה לבזות את הסנגור. יש לציין כי הנאשם לא תמך טענותיו בפרוטוקולים או החלטות המעידים כי דעתו של בית המשפט ננעלה נגדו. יוער, כי מדובר בתיק תעבורה שהוגש בשנת 2008. לא שוכנעתי כי במקרה דנא ישנו חשש ממשי למשוא פנים. אעיר, כמו כן, כי בא-כוחו של המערער נוקט סגנון חריג בערעור דנא ומעלה בו עניינים שונים שלא הוצגו כלל בפני בית משפט קמא.
3.
לפיכך, הערעור נדחה מבלי שהמשיבה נדרשה להגיב.
ניתן היום, ב' בסיון התשע"ב (23.5.2012).
ה נ ש י א