ע"פ 4027/04סרגיי וילנסקי נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ג' קרא), הרשיע את המערער על פי הודייתו בעבירה של גרימת חבלה חמורה. לפי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתמצית, פגע המתלונן בשתי נשים – חברתו שלו וחברתו של המערער – וגרם להן לחבלות. המערער, ששמע מפי חברתו על מה שאירע, הלך לביתו של המתלונן, שאל אותו "מדוע הוא מרביץ לבחורות", ואחרי שהמתלונן השיב לו "כי זה לא עניינו" אמר לו המערער כי "עכשיו בעצמך תקבל בראש". המתלונן ניסה להכות את המערער ואז היכה אותו המערער בפניו באגרופו, ובהיות המתלונן שרוע על מיטתו נטל המערער מסך מחשב וזרק אותו לעבר המתלונן. כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמה למתלונן חבלת ראש חמורה, הוא הובהל לבית החולים כשהוא סובל מדימום תוך גולגלתי, נותח, אושפז במשך תקופות שונות במשך כחודשיים ימים בבית חולים ובמוסד לשיקום, ועד היום ניכרות בו תוצאות החבלה. בית המשפט המחוזי גזר על המערער מאסר לתקופה של 40 חודשים, מתוכם 20 חודשים לריצוי בפועל בניכוי תקופת המעצר, והיתרה על תנאי. עוד חייב את המערער לפצות את המתלונן בסכום של 13,000 ש"ח.

המערער ערער על חומרת עונשו.

2.דין הערעור להדחות. אכן, כטענת הסניגור, עומדת לזכותו של המערער העובדה כי עשה את מעשה העבירה בעקבות מעשיו של המתלונן, הודייתו, העובדה שאין לו הרשעות קודמות, וכי בתקופה שבמהלכה אירע מעשה העבירה היה נתון במצוקה בשל מצב כלכלי ואישי קשה. כמו כן יש להביא בחשבון לזכותו את חוות הדעת החיובית מאד שהוגשה עליו על ידי מנהל המחלקה הפסיכיגריאטרית במרכז הרפואי אברבנאל, שבה עבד המערער ככוח עזר, המעידה על תכונות אישיות חיוביות ביותר ומחזקת את ההתרשמות שלא מדובר באדם שאורחות חייו עבריניות. אף על פי כן סבורים אנו כי לאור חומרת מעשהו של המערער וחומרת התוצאות של המעשה וכן בהתחשב בכך שהמעשה לא בא כתגובה מיידית על מעשיו של המתלונן, אלא מאוחר יותר, אין להקל עם המערער יותר משהקל עמו בית המשפט המחוזי ואין מקום להמתיק את עונשו עוד.

3. הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי העונש במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 19.7.04 לא יאוחר משעה 10:00 לפני הצהריים. הערבויות להבטחת התייצבותו יעמדו בעינן.