ע"פ 4029/98 יוסף חג' יחיא נ. מדינת ישראל

השופט י' קדמי:

1. פתח דבר :

ערעור כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (בת.פ. 377/95 ובת.פ. 24/98, שהדיון בהם אוחד) לפיו: שני המערערים - עימאד מסארווה (להלן: "עימאד") ויוסף חאג' יחיא (להלן: "המערער" או "חאג' יחיא") - הורשעו בעבירה של סחר בסמים מסוכנים, בכך שהעבירו חצי ק"ג הירואין לידיו של סוכן משטרתי (אישום שלישי בכתב האישום); כאשר המערער חאג' יחיא הורשע בעבירה נוספת של נסיון לעשיית עסקה בסם מסוכן (אישום שני בכתב האישום).

בשל הרשעתם כאמור, נגזרו על המערערים הענשים הבאים: על עימאד - שנתיים מאסר מתוכן שנה בפועל והיתרה על תנאי; ואילו על חאג יחיא - שעברו מכביד ביותר - חמש שנים מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. חאג' יחיא יצטרך לרצות עונש זה באורח מצטבר לעונש של תשע שנים מאסר שנגזר עליו בתיק אחר, שלגביו תלוי ועומד ערעור בבית משפט זה.

לקראת פתיחת הדיון בערעור, הודיע לנו הסניגור - בהודעה בכתב - כי עימאד חוזר בו מערעורו וערעורו נמחק. במצב דברים זה, נותר בפנינו ערעורו של חאג' יחיא בלבד והוא מכוון כנגד ההרשעה ולחילופין כנגד העונש.

2. העובדות

להלן, בתמצית, עיקרי העובדות הדרושות לבירור ערעורו של חאג' יחיא כנגד ההרשעה:

א.במסגרת מאבקה כנגד הסמים, הפעילה המשטרה כסוכן-מודיע מטעמה עבריין סמים (להלן: "הסוכן"); וזאת, בתמורה כספית ובמתן טובות הנאה נוספות שביניהן אי העמדה לדין בעבירות שונות.

ב.פעילותו של הסוכן כוונה על ידי מפעיליו כנגד סוחר סמים בשם ג'מיל. במהלך פעילותו, התקרב הסוכן לשני המערערים - עימאד וחאג' יחיא - שהיו קשורים בעסקיו של ג'מיל.

ג.ביום 20.6.95, נפגש הסוכן בביתו עם עימאד וחאג' יחיא. בשיחה שהתפתחה ביניהם, הציע חאג' יחיא לסוכן שירכוש ממנו סם מסוכן; וזה נענה להצעה אך ביקש שהות להשגת הכסף הדרוש.

השיחה בין השניים הוקלטה; והיא עומדת בבסיס הרשעתו של חאג' יוסף, בעבירה של נסיון לעשיית עסקה בסם מסוכן (אישום שני).

ד.למחרת היום - 21.6.95 - היה הסוכן אמור לקבל מג'מיל חצי ק"ג הירואין, שרכש ממנו. מסירת הסם היתה אמורה להתבצע בשעות הלילה במקום שנקבע לכך בשטח פתוח; והסוכן ציפה שג'מיל יביא את הסם בעצמו. הסוכן יצא לקבל את הסם כשעמו שוטר מוסווה בשם אבי. כאשר השניים המתינו לקבלת הסם התקבלה בפלאפון של הסוכן שיחה מאת חאג' יחיא, שביקש לדעת היכן בדיוק הם ממתינים; והסוכן הבין, שחאג' יחיא ישמש בלדר למסירת הסם.

ה.סמוך לאחר מכן, הגיעה למקום המסירה מכונית ובה שניים: עימאד - שנהג ברכב; וחאג' יחיא - שהחזיק בסם. אבי ניגש למכונית וקיבל את הסם מחאג' יחיא; והוא והסוכן נסעו אל המפעילים ומסרו דיווח.

אבי לא זיהה את עימאד וחאג' יחיא, הן בשל תנאי התאורה הקשים והן בשל פרק הזמן הקצר ששהה בקרבתם. עם זאת, מאוחר יותר, לאחר מאמץ של זכרון, נראה היה לו כי זיהה את עימאד.

רכישת הסם בהזדמנות זו עומדת בבסיס הרשעתו של חאג' יחיא בעבירה של סחר בסם מסוכן (האישום השלישי).

ו.הואיל ותכלית הרכישה היתה ללכוד את ג'מיל, התקשר עמו הסוכן טלפונית, והוכיחו על פניו על ש"בייש" אותו ושלח את הסם עם חאג' יחיא, לו אמר יום קודם לכן שאין לו כסף לביצוע עסקת סם עמו. ג'מיל לא הכחיש כי חאג' יחיא היה מוסר הסם והרגיע את הסוכן באומרו לו שהכל יהיה בסדר.

שיחת הפלאפון עם ג'מיל הוקלטה והוגשה כראיה.

3.ההרשעה בבית המשפט המחוזי

בית המשפט נתן אמון בעדותו של הסוכן, כשהוא ער לעברו, לפרטי ההסכם שנחתם בינו לבין המשטרה ולכך שתוך כדי פעילותו כסוכן משטרתי עסק בסחר בסם. יחד עם זאת, החליט בית המשפט שלא לבסס הרשעה על פי עדותו, אלא אם כן תימצא לה תמיכה חיצונית; ובפועל מצא כזאת לשתי הפרשיות נושא ההרשעה. לענין הנסיון לעשיית עסקה בסם - נמצאה התמיכה בהקלטת השיחה שבה התגבש הנסיון; ואילו לענין רכישת הסם - נמצאה התמיכה בעדותו של אבי בדבר השתלשלות ההמתנה לסם, וזיהויו - המאוחר - של עימאד, כמי שנהג ברכב שבו הובא הסם.

4.הערעור כנגד ההרשעה בעבירת הנסיון

טענתו המרכזית של ב"כ המערער בהקשר זה היא: כי בית המשפט שגה בפרוש שנתן לתוכן השיחה - המוקלטת - שהתקיימה בין השניים; וכי למעשה שיחה זו נסבה על חוב שחב הסוכן למערער, בשל כך שבמרמה מכר לו מכונית נכה שאינה ניתנת להעברה.

בית המשפט דחה את הפרשנות המוצעת על ידי ב"כ המערער לתוכן השיחה ביניהם; ואנו לא מצאנו עילה להתערב בהחלטתו בעניין זה. תוכן השיחה מדבר בעד עצמו; ואין מקום לטרונית ב"כ המערער על שבית המשפט מצא בה תמיכה לעדותו של הסוכן בעניין זה.

הערעור כנגד ההרשעה בעבירה זו נדחה.

הערעור כנגד ההרשעה בעבירת הסחר

טענתו המרכזית של ב"כ המערער בהקשר זה הינה: כי אין בחומר הראיות תמיכה כלשהי בזיהויו של חאג' יחיא כמוסר הסם לאבי; וכי לנוכח עמדתו הבסיסית של בית המשפט, לפיה אין להרשיע את חאג' יחיא על פי עדותו היחידה של הסוכן - מן הדין היה לזכותו ולו רק מחמת הספק.

כאמור, בית המשפט מצא תמיכה בגירסתו של הסוכן - לרבות בענין זהותו של חאג' יחיא כמוסר הסם: בכך שתיאור הארוע שנמסר על ידו זהה לחלוטין לזה שמסר אבי; ובכך שמאוחר יותר זיהה את עימאד - שהיה למעשה שותפו לעסקים של חאג' יחיא - כנהג המכונית.

בנסיבות העניין, לא נדרשה תוספת ראייתית פורמלית לעדותו של הסוכן, אלא "תמיכה" להנחת דעתו של בית המשפט; ולכאורה, "תמיכה" כזו - כמו "דבר לחיזוק" - אינה חייבת להתייחס ל"זהותו" של חאג' יחיא ויכול שתצביע באופן כללי על מהימנות גירסתו של הסוכן.

ברם, אין צורך להכריע בעניין זה. ב"כ התביעה הצביעה בטיעונה בפנינו על תמליל השיחה המוקלטת, שבה נזף הסוכן בג'מיל על ששלח את חאג' יחיא למסור לו את הסם; ותוכנה של שיחה זו, מסלק כל חשש, שמא הסוכן טופל על חאג' יחיא אשמת שוא. תמליל זה נעלם, משום מה, מטיעונו של הסניגור; אך אין בכך כדי למחוק אותו מן הראיות שבאו בפני בית המשפט.

גם הערעור כנגד ההרשעה בעבירה זו נדחה.

6.הערעור כנגד גזר הדין

עיון בגליון הרשעותיו של המערער מציג תמונה קשה ועגומה של חיי פשע; והעובדה שהמערער מבלה חלק נכבד מחייו בכלא, אינה מהווה גורם המצדיק התחשבות לקולה. המערער בחר לעצמו את אורח חייו ואין לו לבוא בטרוניה בענין זה אלא אל עצמו. רבות נאמר ונכתב על הצורך בענישה מכאיבה בעבירות של סחר בסמים במגמה לפגוע במערך הפצתם; ואין ספק שהמערער נמנה בין העוסקים בהפצה. העונש שנגזר על המערער אינו חמור כשלעצמו, כאשר מדובר במעורבות במכירת חצי ק"ג הירואין, סם מסוכן שמוות בו; ואנו לא מצאנו עילה להתערב בשאלת אורח ריצויו, מצטבר או חופף לעונש האחר.

7. סוף דבר

לאור כל האמור לעיל הנני מציע לחברי לדחות את הערעור על שני חלקיו.

ש ו פ ט

השופט א' מצא:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט מ' אילן :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' קדמי