פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4030/15 מורשד חאסקיה נ. מדינת ישראל - פרקליטות המדינה

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שהודה והורשע בהצתה בבניין עיריית טירה, ערער על חומרת עונשו של 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע כי חומרת ההצתה בבניין ציבורי גבוהה, אך לאור העבר הנקי והבעיות הבריאותיות חרג מהמתחם לקולא והעמיד את המאסר בפועל על 15 חודשים בתוספת צו מבחן.

העובדות

המערער הורשע לאחר הודאה בכתב אישום מתוקן בעבירת הצתה בבניין עיריית טירה, לאחר שנכשל בניסיון לחזור בו מהמעשה. נגרם נזק של כ-3,000-4,000 ש"ח ונזקי שריפה ופיח. בית המשפט המחוזי גזר 18 חודשי מאסר בפועל בתחתית מתחם של 18-40 חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לחרוג מהמתחם העונשי לקולא בשל שיקולי שיקום ועבר נקי בעבירת הצתה בבנין עירייה?

הלכות

  1. 1

    בעבירת הצתה בבניין ציבורי שבו שוהים אנשים קיימת חומרה ממשית בשל סכנת הנפשות הטבועה במעשה

    ״עסקינן בפרשה שמטבעה יש בה חומרה של ממש, כך בכל הצתה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שיקולי שיקום ועבר נקי, בהיעדר המלצה טיפולית קונקרטית, מצדיקים חריגה קלה מהמתחם כלפי מטה

    ״לא בלי התלבטות רבה החלטנו ליתן במכלול ביטוי-מה לנושא השיקום ולעבר הנקי על-ידי חריגה קלה מן המתחם כלפי מטה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הצתה
  • מתחם עונשי
  • שיקום
  • עבר נקי
  • תסקיר שירות המבחן
  • צו מבחן
  • הודאה
  • חרטה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

4030/15

לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט מ' מזוז

המערער:

מורשד חאסקיה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל - פרקליטות המדינה

ערעור על פסק דינו של

בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ד' מרשק-מרום) בת"פ 22797-07-14 מיום 26.4.15

תאריך הישיבה:

י"ח

באלול התשע"ו (21.9.16)

בשם המערער: עו"ד

אסף גונן

בשם המשיבה: עו"ד

ורד חלאוה

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

ערעור על חומרת עונשו של המערער, שהורשע בעקבות הודאה בכתב אישום מתוקן, לאחר גישור שיפוטי, בעבירת הצתה בבנין עיריית טירה. העונש שהושת הוא 18 חודשי מאסר בפועל (בניכוי כחודש מעצר) ו-12 חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי בסך 4,000 ₪ לעיריה. הפרשה עניינה, כי בצהרי יום 7.7.14, משקיבל המערער זימון לבית המשפט בשל כתב אישום נגד בנו בגין בניה בלתי חוקית, נסע לבנין העיריה, אך לא היתה קבלת קהל. הוא נסע לתחנת דלק, מילא מיכל בחומר דליק, וחזר לעיריה; הוא הבחין בשני אנשים ששהו בבנין העיריה, וחרף זאת, ולמרות תחנוני בנו, שבר את דלת הזכוכית בכניסה, שפך את החומר הדליק והצית אותו, וגרם לשריפה. אחר כך נמלט. נגרמו נזקי שריפה ופיח ונזק לריהוט ולקיר הזכוכית. לימים נמסר כי הנזק היה בערך של 4,000-3,000 ₪.

ב.

בית המשפט קמא עיין בתסקיר שירות המבחן אשר תיאר רקע נורמטיבי ובעיות בריאות מסוגים שונים אצל המערער, תוך התרשמות ממצוקה רגשית בשל הליך המעצר, השירות העריך כי המדובר בהתנהגות חריגה ובסיכוי נמוך להישנות אלימות, אך לא באה המלצה טיפולית. נאמר עם זאת, כי שליחת המערער למאסר עלולה לפגוע בו ובמשפחתו והומלץ על עונש מאסר בעבודות שירות. במסגרת פרשת העונש נשמע מנכ"ל עיריה טירה, שביקש להקל עם המערער לשם שיקומו, ונתקבלה הודעת קב"ט העיריה לעניין גובה הנזק כאמור. בית המשפט עמד על חומרתה הידועה של עבירת ההצתה, שיודעים אנו את ראשיתה אך אחריתה מי ישורנה; ספציפית ראה בית המשפט את החומרה בהצתה בבנין העיריה שאנשים היו מצויים בו, תוך שהמערער אינו עושה שימוש בהזדמנויות שהיו בידו לחזור בו. הוזכר כי מדיניות הענישה הנוהגת בכגון דא נוטה לחומרה, וסוף דבר שנקבע מתחם עונשי בן 18 עד 40 חודשי מאסר. נוכח ההודאה, החרטה והעבר הנקי נגזר העונש כאמור, בגבול התחתון של המתחם.

ג.

עם הגשת הערעור ניתן עיכוב ביצוע בהחלטת השופט פוגלמן מיום 11.6.15.

ד.

בערעור ובפנינו נטען, כי בשל עברו הנקי של המערער, ההודיה, החרטה, התסקיר ועמדת העיריה, היה מקום לחרוג מן המתחם בשל שיקולי שיקום, גם נוכח העובדה שלא נשנו העבירות. במהלך התקופה מאז גזר הדין ניתנו שני תסקירים נוספים, שבראשון בהם (מיום 19.6.16) נאמר כי קוימו מפגשים פרטניים של השירות עם המערער, אך הוא ממוקד בענייניו; השירות המליץ להביא בשיקולי הערעור את המצב הבריאותי וקבלת האחריות. בתסקיר העדכני ערב הדיון בפנינו (19.9.16) נאמר, כי המערער עסוק בעצמו ובחששותיו מן הערעור, אינו מסוגל להשקיע בהליך טיפולי ואין איפוא המלצה טיפולית. בא כוחו המלומד של המערער הטעים בפנינו את חריגות המקרה בחיי המערער ואת רקעו הרפואי, ועל כן סבר כי שיקולי השיקום, שנזכרו בתסקירי שירות המבחן, מצדיקים הליכה לקראתו. מטעם המדינה נטען, כי חומרת העבירה והעובדה שבית המשפט קמא מיקם את העונש בתחתית המתחם, מצדיקים שלא להתערב בגזר הדין.

ה.

עסקינן בפרשה שמטבעה יש בה חומרה של ממש, כך בכל הצתה, ורוב מלים אך למותר, וכך ביתר שאת כאשר מדובר בבנין שבו אנשים (ולא כל שכן מוסד ציבורי שמטבעו יש בו בצהרי היום אנשים), על סכנת הנפשות הטבועה. בשל הזימון למשפט בערה חמת המערער להשחית ותוצאתה היתה בעֵרה להשחית; אולם כמובן לא היתה כל הצדקה, ולוא גם כזית, למעשה, ועל אדם לשאת בתוצאות מעשהו. ערים אנו מנגד גם לעברו הנקי של המערער ולבעיות הבריאותיות שלו, אך ערים אנו גם לכך שאין המלצה טיפולית קונקרטית על-ידי שירות המבחן, אם גם הומלץ מטעם השירות בשעתו להביא בחשבון את מצבו הרפואי בעת הדיון בערעור. לא בלי התלבטות רבה החלטנו ליתן במכלול ביטוי-מה לנושא השיקום ולעבר הנקי על-ידי חריגה קלה מן המתחם כלפי מטה והעמדת המאסר בפועל על 15 חודש, בצירוף צו מבחן לשנה לאחר שחרורו של המערער ממאסרו. שאר חלקי גזר הדין בעינם. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 13.10.16 עד שעה 0900 בבית המעצר ניצן (מתחם איילון). תנאי שחרור קיימים על כנם עד להתיצבות.

ניתן היום, י"ח

באלול התשע"ו (21.9.2016).

המשנה לנשיאה

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בעבירת הצתה בבניין ציבורי שבו שוהים אנשים קיימת חומרה ממשית בשל סכנת הנפשות הטבועה במעשה
  2. 2שיקולי שיקום ועבר נקי, בהיעדר המלצה טיפולית קונקרטית, מצדיקים חריגה קלה מהמתחם כלפי מטה