ע"פ 4040/14 פלוני נ. מדינת ישראל

(לגבי מערער 2 – חלקי)

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

קטטה של מה בכך הביאה את המערערים לחבול באופן משמעותי בעמית לעבודה. על כך נדונו למאסר בפועל של 18 חודש (מערער 1, כבן 19 בשעת מעשה) ו-9 חודשים (מערער 2, שהיה קטין כבן 16 בשעת מעשה). הערעורים נסבים על חומרת העונש. המערער 1 מתמקד בהיעדר עבר פלילי חרף רקע לא פשוט, והתנהגות טובה במאסר תוך שילוב בתכניות טיפול, והבעת חרטה, ככתוב בתסקיר שירות המבחן למבוגרים. מערער 2 מתמקד בתסקיר חיובי מאוד של שירות המבחן לנוער הכולל עבר נקי, טיפול בקבוצה לשליטה בכעסים, ממנה נתרם. השירות ממליץ על של"צ או למצער מאסר בעבודות שירות. יצוין כי נערכה סולחה עם המתלונן ושולם פיצוי נכבד.

מטעם המדינה נטען באשר לעצם חומרת המעשה שבא בשלבים כך שהיה בו רכיב של תכנון, וכן כי המתלונן עודו סובל מן החבלות.

בלא שנקל ראש בחומרת העבירות החלטנו, באשר למערער 2, להעמיד את המאסר על שישה חודשים שיוכל לרצותם בעבודות שירות, ככל שימצא הממונה על עבודות שירות כי הוא מתאים לכך. זאת, בהתחשב באמור בתסקיר ובקטינות, וכן בסולחה; חוות דעת הממונה תוגש בתוך 30 יום, ובעקבותיה נשלים את פסק דיננו לגבי מערער זה. באשר למערער 1, כדי לעודדו להתמיד בהתנהגות טובה ולצמצם חשיפתו לעבריינות החלטנו להעמיד את מתחם הענישה בנסיבות על 30-15 חודש ולהפחית חודשיים מן המאסר בפועל שנגזר, כך שיעמוד על 16 חודש. שאר חלקי גזרי הדין – בעינם.