ע"פ 4079/07 דאוד עבד אלולו נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בשני ימים סמוכים בחודש יולי 2004, סחר המערער בסם מסוכן מסוג קוקאין. במקרה האחד הוא מכר לאחד 200 גרם

של קוקאין "מבושל" ו- 50 גרם של סם רגיל. בחלוף יומיים הוא מכר לאדם נוסף 100 גרם של קוקאין.

המערער הודה בעובדותיו של כתב האישום שהוגש נגדו, ובעקבות כך הורשע בעבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. בגדרו של הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, הם עתרו בצוותא לגזור למערער 3 שנות מאסר, מאסר על-תנאי, קנס ופסילה של רישיון הנהיגה שלו. בית המשפט אימץ הסדר זה, וגזר למערער 54 חודשי מאסר,

מתוכם 30 בפועל והיתרה על-תנאי. כמו כן, נדון המערער לקנס בסך 3,000 ש"ח, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 12 חודשים בפועל, ותקופה דומה על-תנאי.

הערעור מופנה כנגד משכה של הפסילה. נטען, כי התקופה שהושתה על המערער אינה סבירה, באשר היא פוגעת בשיקומו לאחר ששוחרר מהמאסר בו נשא בחודש יולי 2007. כמו כן, הופנינו לנסיבותיו האישיות של המערער – בן 45 שנים הנמנה על משפחה ברוכת ילדים, והוא עצמו אב לחמשה שעול פרנסתם מוטל על שכמו.

לא ראינו מקום לקבל את הערעור. העבירות בהן חטא המערער, כמות הסם בה סחר ועברו הפלילי, הצדיקו את פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה. אכן, נסיבותיו של המערער אינן קלות כלל ועיקר, אולם עובדה זו היתה לנגד עיניה של הערכאה הדיונית, ומכאן תקופת הפסילה המתונה שהשיתה עליו.

הערעור נדחה.