ע"פ 4092-22 ע"פ 4092-22

שמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים באריכות. שמענו גם את המערער ואת נפגעת העבירה. בהינתן שבעת ביצוע המעשים המערער היה קטין; בהינתן שמאז חלפו 12 שנים ויותר; בהינתן שבמהלך התקופה שחלפה לא ביצע כל עבירה; בהינתן השתקמותו בפועל, כאשר נישא לפני כשנה וחצי וכיום מצפה להולדת ילדו הראשון; בהינתן שריצה 37 חודשי מעצר, וכן 8 חודשים במעצר בפיקוח אלקטרוני שאין חולק שלא היה כדין; בהינתן שזה מספר שנים אינו נתון עוד במעצר מאחורי סורג ובריח, אף לא במעצר בפיקוח אלקטרוני, והותרת גזר הדין על כנו משמעה החזרתו לבית האסורים ולתקופה קצרה יחסית; בהינתן הערכת המסוכנות הנמוכה שהוצגה לנו ולא עמדה לפני בית המשפט המחוזי; ונוסף על כך פנייתו של המערער באולם לנפגעת העבירה תוך הבעת צער וחרטה על מעשיו, ובשים לב לעמדתה האצילית של נפגעת העבירה – בהינתן כל אלה, אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער על תקופת המעצר שריצה מאחורי סורג ובריח – 37 חודשים. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם.