החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 411/09 אברהים גדיר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע של עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בתיק ערעור על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשים הורשעו בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והחלו לרצות עונשי מאסר בפועל לאחר שבית המשפט המחוזי דחה בקשה לעיכוב ביצוע. בית המשפט העליון קיבל את הבקשה, בין היתר לאור הפער בין מועד האירוע להגשת כתב האישום ולגזר הדין, ולאור העונש המקל שהוטל על משתתף נוסף שהיה קטין. עיכוב הביצוע הותנה בהפקדת כספים ובערבויות.

העובדות

המבקשים הורשעו בהסדר טיעון בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בגין יידוי אבנים לעבר מכוניות בכביש. האירוע התרחש בשנת 2004 וכתב האישום הוגש כשנה ושמונה חודשים לאחר מכן. בית המשפט המחוזי גזר עונשי מאסר לריצוי בפועל ודחה בקשה לעיכוב ביצוע, והמבקשים החלו לרצות את עונשם. משתתף נוסף, שהיה קטין בעת האירוע, נידון בבית המשפט לנוער לעונש קל יותר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל של המבקשים עד להכרעה בערעורם?

הלכות

  1. 1

    שיקולים של פער בין מועד האירוע למועד הגשת כתב האישום וגזר הדין, והפערים בענישה בין המשתתפים, מצדיקים עיכוב ביצוע

    ״שני נתונים בולטים מובילים לקבלתה של הבקשה לעיכוב ביצוע: ראשית,״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין מקום להפריד בין המבקשים לעניין עיכוב הביצוע, ועניין מעמדו של הצעיר מבני החבורה יתברר בדיון בערעור

    ״אך בסופו של דבר, לעת הזו ולעניין עיכוב הביצוע הגעתי לכלל מסקנה שאין מקום להפריד בין השלושה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • הסדר טיעון
  • ערעור
  • גזר דין
  • מאסר לריצוי בפועל
  • עיכוב יציאה מהארץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

411/09

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקשים:

1. אברהים גדיר

2. ראיף דבס

3. ראמי חוג'יראת

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע

תאריך

הישיבה:

כ"ב בטבת

התשס"ט (18.1.09)

בשם המבקשים:

עו"ד ז' ניר

בשם

המשיבה:

עו"ד ד'

רוסו

החלטה

1.

המבקשים הורשעו בעקבות הסדר טיעון בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. בית המשפט המחוזי בחיפה שדן בעניינם גזר עליהם עונשי מאסר לריצוי בפועל וכן מאסרים מותנים. תקופות המאסר לריצוי בפועל הן כדלקמן: 21 חודשים למבקש 1, 15 חודשים למבקש 2 ו-18 חודשים למבקש 3. גזר הדין ניתן ביום 13.1.09. בית המשפט דחה על אתר בקשה לעיכוב ביצוע. כלומר, המבקשים החלו בריצוי העונש בו ביום. עוד באותו יום בו ניתן גזר הדין הוגש ערעור ועמו בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שלפניי.

2.

כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 12.6.06. הוא מתאר אירוע שהתרחש מאחד מלילות חודש אוקטובר 2004. כתב האישום מתייחס לארבעה אנשים. שלושה מהם הם המבקשים. הארבעה הורשעו בכך שיידו אבנים לעבר מכוניות שנסעו בכביש 79 בצפון הארץ. האבנים פגעו בשני כלי רכב. יצויין כי כתב האישום מדבר על אדם נוסף שהשליך אבנים אלא שנגדו הוגש כתב אישום נפרד. כאמור, הושג הסדר טיעון שהביא לתיקון כתב האישום. התיאור העובדתי שהובא זה עתה התייחס לכתב האישום המוסכם.

3.

השלושה הינם צעירים שהראשון שבהם היה בגיר בעת ביצוע המעשים. מבקש זה הינו יליד 1985, בעוד שמבקש 2 יליד שנת 1988 ואילו המבקש השלישי יליד 1986. כאמור, בנוסף לארבעה שאליהם התייחס כתב האישום שהוזכר לעיל היה משתתף נוסף באירוע שנגדו הוגש כתב אישום נפרד בבית משפט השלום לנוער בעכו. אותו אדם היה הצעיר מבני החבורה. בעת האירוע גילו היה 14.5 שנים. עניינו של אותו משתתף חמישי הסתיים בגזר דין שניתן ביום 16.9.07. הוטלו עליו 10 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס בסכום של 1,500 ש"ח.

4.

שני נתונים בולטים מובילים לקבלתה של הבקשה לעיכוב ביצוע: ראשית, העובדה שכתב האישום הוגש כשנה ושמונה חודשים לאחר האירוע וגזר הדין ניתן למעלה מארבע שנים לאחר האירוע. שנית, העונש השונה שהוטל על המשתתף החמישי באירוע. איני מתעלם מכך שאותו נער היה הצעיר מבני החבורה, אך נראה לי שעניין זה והשלכותיו יתבררו בעת שיידון הערעור. התלבטתי אם יש מקום לעכב ביצוע אף לגבי המבקש 1, שהינו המבוגר מבני החבורה והיה בגיר בעת האירוע. אך בסופו של דבר, לעת הזו ולעניין עיכוב הביצוע הגעתי לכלל מסקנה שאין מקום להפריד בין השלושה. יוער עוד כי נאמר לי שעניינו של הנאשם הרביעי בכתב האישום טרם הסתיים.

5.

לפיכך הנני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר לריצוי בפועל של כל אחד משלושת המבקשים וזאת בתנאים הבאים (לגבי כל אחד מהם):

א.

הפקדה במזומן של 15,000 ש"ח.

ב.

התחייבות עצמית בסכום של 50,000 ש"ח בערבותם של שני ערבים.

ג.

יוצא צו עיכוב יציאה מהארץ.

ההסדרה של תנאי השחרור הכספיים תעשה בבית משפט המחוזי בחיפה. כל עוד לא ימולאו התנאים הכספיים יוותרו המבקשים במאסר.

ניתנה היום, כ"ב בטבת התשס"ט (18.1.2009).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (10 מסמכים)

  • בג"ץ 3390/16עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. הכנסתפסק-דין
  • ע"פ 1993/18עיסא עלי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6943/17פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2432/15חליל עיסא נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5107/14פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5961/13פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5026/12פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4760/11פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • רע"פ 7480/10פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5511/09לואי מנאדרה נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1שיקולים של פער בין מועד האירוע למועד הגשת כתב האישום וגזר הדין, והפערים בענישה בין המשתתפים, מצדיקים עיכוב ביצוע
  2. 2אין מקום להפריד בין המבקשים לעניין עיכוב הביצוע, ועניין מעמדו של הצעיר מבני החבורה יתברר בדיון בערעור