החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4144/07 אליעזר כלפון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירות יבוא סמים והסדר טיעוןערעור על חומרת העונש שנגזר בהסדר טיעון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש של 42 חודשי מאסר בפועל שנגזר על המערער בהסדר טיעון בגין קשר ליבוא קוקאין. נקבע כי העונש נגזר בתוך גבולות ההסדר וכי חלקו של המערער בשלשלת היבוא אינו מצדיק הקלה. בית המשפט העיר גם על הסדרי טיעון ללא רף תחתון.

העובדות

המערער הודה בהסדר טיעון בקשירת קשר ליצוא וליבוא קוקאין מקולומביה לישראל ובניסיון ליבוא סם. הוא העביר אישור להזמנת הסם ומימן כרטיס טיסה לבלדר. העסקה לא מומשה משהמשטרה סיימה את המבצע.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונשו של המערער שהורשע בקשירת קשר ליבוא קוקאין בשל מאסרו הראשון ובשל חלקו המזערי?
  2. 2.האם יש להשוות את עונשו של המערער לעונשם של נאשמים אחרים בתיק?

הלכות

  1. 1

    בעבירות יבוא סמים מחו"ל, כל חוליה בשלשלת היבוא נחוצה ואין מקום להקל בעונש בשל חלקו הנטען כמזערי.

    ״כל חוליה בשלשלת היבוא נחוצה כדי לממש תכניות זדון, והמערער השתלב בכך, כחלק מן הקשר ובמימון פעילות בתוכו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הסדר טיעון ללא רף תחתון לעונש, אלא רף עליון בלבד, עלול להעביר מסר ערכי בעייתי ביחס לעבירות חמורות.

    ״המשמעות היא כי לכאורה אם יטיל בית המשפט עונש נמוך ביותר, ואפילו ללא מאסר, הוא יימצא בתוך המתחם שעליו הוסכם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • יבוא סמים
  • קוקאין
  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • הסדר טיעון
  • מאסר ראשון
  • ערעור על חומרת העונש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון

ע"פ

4144/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ח' מלצר

המערער:

אליעזר כלפון

נ

ג

ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בת"פ 40201/06 מיום 26.3.07 (ניתן על ידי כבוד השופט י' כבוב)

תאריך הישיבה:

כ"ז בתשרי התשס"ח (9.10.07)

בשם המערער:

עו"ד ליה פלוס

בשם המשיבה:

עו"ד אבי וסטרמן

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.

ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער, בגדרי הסדר טיעון, על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט כבוב) בת"פ 40201/06, ביום 26.3.07, והוא 42 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר, 24 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 6,000 ₪.

ב.

כתב האישום בו הודה המערער (נאשם מס' 5 שם) עניינו קשר ליצוא וליבוא קוקאין מדרום אמריקה לישראל, שנחשף על ידי סוכנים מוסוים. האישום (מס' 2 בכתב האישום) שבמסגרתו הודה המערער בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע (עבירות סמים), ניסיון ליבוא סם ועשיית עיסקה בסם, עבירות לפי חוק העונשין תשל"ז-1977 ולפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973, ייחס למערער קשירת קשר ליצוא קוקאין מקולומביה ויבואו לישראל, יחד עם נאשמים אחרים. בין היתר קיבל המערער הנחיות מאחד הנאשמים לענין הקשר והעביר הנחיות לנאשמים אחרים; המערער פגש בנאשם אחר והעביר לידו אישור כתוב להזמנת הסם, וכן העביר לנאשם האחר 1,500 דולר למימון כרטיס טיסה לבלדר הסם, ואחר כך הועבר בידיעתו לבלדר סכום נוסף של 800 דולר.

ג.

בהסכם להסדר הטיעון שהוגש לבית המשפט קמא נקבע לגבי המערער, כי התביעה תטען להטלת ארבע וחצי שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר, וההגנה תטען כרצונה, וכן הוסכם על קנס כספי של 9,000 ₪ ומאסר על תנאי. בית המשפט קמא שמע טיעונים לעונש, שבהם ציינה התביעה כי מדובר בבעל עבר פלילי – לרבות בעבירות סמים – אך לא מכביד, וכי המדובר במאסר ראשון. בא כוח המערער טען לנורמטיביות שולחו, וכן כי מצבו הכלכלי קשה, בתו הבגירה בצבא, ומעשיו היו במדרג תחתון של יבוא הסמים. בית המשפט גזר את הדין כאמור מעלה (הקנס שהוטל היה פחות משנקבע בהסדר הטיעון).

ד.

(1) בנימוקי הערעור ובפנינו נטען, כי כיוון שהמדובר במאסר ראשון של מערער בן 44, ונוכח חלקו המזערי בעבירות ומצבו המשפחתי והכלכלי, ראוי להקל עמו, גם נוכח נסיבותיו האישיות. עוד נטען, כי בסופו של דבר לא מומשה עסקת הסמים, וכי המערער הופלה לעומת נאשמים אחרים, לרבות נאשם 7, לו ייחדה הסניגורית דברים; אנו מזכירים ענין אחרון זה, כיוון שבא כוח המדינה ציין, כי על פי הסדר הטיעון – אותו ראינו במהלך הדיון – הוסכם כי עונשו של אותו נאשם אינו מהוה מדרג עונשי בתיק נוכח הצטרפותו המאוחרת לקשר וחלקו הקטן יחסית, "ולא תיטען טענה כי יש להשוות מי מהנאשמים לעונשו של נאשם 7". הובאו על ידי הסנגורית דוגמאות מן הפסיקה בהן הוטלו עונשים נמוכים יותר, כגון 30 או 36 חודשי מאסר בעבירות דומות; הוצע איפוא מצידה לגבי המערער טווח עונשים של 27 עד 30 חודשי מאסר. בפנינו הוסיפה באת כוח המערער, כי החוליה שמילא שולחה בקשר היתה אך העברת 1,400 דולר למימון כרטיס טיסה. עובדה היא, כי איש מן הנאשמים זולת המערער לא פנה לערעור, אך הוא חש כי החמירו עימו. נטען כי הנאשמים האחרים, מהם אף בעלי עבר מכביד, נענשו בפחות.

(2) בא כוח המדינה מחה על ההתיחסות לנאשם 7, ועוד הוסיף כי בהשוואה לנאשמים אחרים לא הוחמר עם המערער, שיש שנענשו יותר ממנו, ויש שהם בעלי עבר נקי בניגוד למערער. לשיטת המדינה אין חומרה בעונשו של המערער, כשהמדובר בעיסקת יבוא סמים מקולומביה, שכישלונה בא משהחליטה המשטרה לסיים את המבצע, ולא כיוון שהמערער או חבריו התחרטו. עוד נאמר, כי הסדר הטיעון בא לאחר שמיעת חלק ניכר מעדי התביעה.

ה.

למערער, יליד 1963, ארבע הרשעות בעברו בשנים 1991-1988 בעבירות תקיפה, הגרלות והימורים אסורים והחזקה ושימוש בסמים מסוכנים, וכן הרשעה בתחום התכנון והבניה משנת 2000.

ו.

לאחר העיון לא ראינו להיעתר לערעור. אין צורך להכביר מלים על כך, שיבוא סמים מחו"ל הוא מן העבירות החמורות, פלילית ומוסרית, ובהן פתח להשחתתם של רבים ולהפלתם בפח הסמים. על כך אין חולק. כל חוליה בשלשלת היבוא נחוצה כדי לממש תכניות זדון, והמערער השתלב בכך, כחלק מן הקשר ובמימון פעילות בתוכו. פשיטא שהמדובר בשאיפתם של הנאשמים – והמערער בתוכם – לכסף קל, תוך שהם מתעלמים מן הנזק האדיר לרבים העלול להיגרם ממעשיהם. היורד לשפל המדרגה הפלילי והמוסרי – קשה להלום טיעונים של מידת הרחמים לגביו, אף כי בית המשפט קמא לא החמיר עם המערער עד תום; עונשו נגזר בתוך גבולותיו של הסדר הטיעון; הוא נדון לשלוש וחצי שנות מאסר כשהרף העליון לו התחייבה התביעה לטעון היה ארבע וחצי, וכאמור גם הקנס המוסכם לא הוטל במלואו.

ז.

בשולי הדברים אציין, כי לדידי יש קושי ערכי בהצגת הסדרי טיעון שאין לגביהם רף תחתון, אלא רף עליון בלבד. אכן, לגבי חלק ניכר מן הנאשמים בתיק – ארבעה – הוסכם בהסדר על עונש "סגור", כמובן בכפוף להכרעת בית המשפט. לגבי שלושה אחרים, ובהם המערער, לא נקבע רף תחתון אלא עליון בלבד ("ההגנה תטען כרצונה"). המשמעות היא כי לכאורה אם יטיל בית המשפט עונש נמוך ביותר, ואפילו ללא מאסר, הוא יימצא בתוך המתחם שעליו הוסכם; ואף שדלתי ערעור לא ננעלו, משדר הדבר לדידי מסר שראוי כי התביעה תשקול בעתיד אם אין הוא בעייתי מבחינה ערכית, מבחינת הדימוי הציבורי של היחס לעבירות כה חמורות. קביעת רף תחתון שתטען לו ההגנה בהסדר טיעון בעבירות חמורות, אל מול רף עליון שמציגה התביעה, עשויה להצביע על גישה ערכית נאותה, כמובן מבלי לפגוע כהוא זה בזכויותיו של הנאשם ובטיעוניו, ובכך תהא כמובן מסגרת ראויה לשיקולי בית המשפט בבחנו את הסדר הטיעון.

ח.

כאמור, איננו נעתרים לערעור.

ניתן

היום, כ"ט בתשרי תשס"ח (11.10.07).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • ע"פ 8446/12אלעזר קיס נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2775/12איסלם עזאם נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6099/12אדם ניסימי נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1בעבירות יבוא סמים מחו"ל, כל חוליה בשלשלת היבוא נחוצה ואין מקום להקל בעונש בשל חלקו הנטען כמזערי.
  2. 2הסדר טיעון ללא רף תחתון לעונש, אלא רף עליון בלבד, עלול להעביר מסר ערכי בעייתי ביחס לעבירות חמורות.