פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4153/07 פאיז ח'לאילה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה וקנס בעבירות סמיםערעור על גזר הדין (רכיב הקנס) שניתן בהסדר טיעון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בקשירת קשר, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וסחר בסם בהסדר טיעון וערער על רכיב הקנס בטענת אי-אחידות בענישה ביחס לשותפו. בית המשפט העליון קבע כי המערער היה הרוח החיה בביצוע העבירות וכי העונש שהוצע נוטה חסד לו, ולכן לא מצא עילה להתערבות. הערעור נדחה.

העובדות

המערער הורשע על פי הודאתו ובגדרו של הסכם טיעון בקשירת קשר לבצע פשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וסחר בו. בית המשפט המחוזי גזר עליו שנתיים מאסר, מאסר על תנאי, קנס בסך 15,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו, והפעיל מאסר מותנה בן 12 חודשים בחלקו. המערער ערער על רכיב הקנס בטענת חריגה מאחידות הענישה ביחס לשותפו שנדון לקנס של 10,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להתערב ברכיב הקנס בגזר הדין שניתן בהסדר טיעון בעבירות סמים?

הלכות

  1. 1

    אין עילה להתערבות בעונש כאשר המערער היה הרוח החיה בביצוע העבירות וההבחנה בינו לבין השותף הייתה במקומה, והעונש שהוצע נוטה חסד

    ״מעיון בעובדות אשר שימשו בסיס להרשעה, נראה כי המערער היה הרוח החיה בביצוען של העבירות, בעוד שהנאשם האחר סייע בידו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קנס
  • אחידות הענישה
  • קשירת קשר לבצע פשע
  • החזקת סם שלא לצריכה עצמית
  • הרוח החיה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

4153/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט ע' פוגלמן

המערער:

פאיז ח'לאילה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 28.3.07,

בתיק פל. 5106/06 , שניתן על ידי כבוד השופט ע' גרשון

תאריך הישיבה:

כ"ב באב התשס"ז

(06.08.07)

בשם המערער:

עו"ד ח'ורי מואנס

בשם המשיבה:

עו"ד מאיה חדד

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו ובגדרו של הסכם טיעון, בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וסחר בו. מכוח אותו הסדר עתרה המשיבה לגזור למערער שנתיים מאסר, מאסר על-תנאי, קנס, וכן להפעיל מאסר מותנה בן 12 חודשים שעמד נגדו, מחציתו במצטבר. המערער היה רשאי לטעון כי אין מקום לחייבו בקנס.

בית המשפט המחוזי אימץ את הצעת הצדדים לעונש, וגזר למערער גם קנס בסך 15000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד רכיב הקנס. נטען, כי בפסיקתו זו חרג בית משפט קמא מהכלל בדבר אחידות הענישה, באשר שותפו לעבירות נדון לקנס בסך 10,000 ש"ח בלבד. כמו כן, נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לכלל השיקולים הדרושים לעניין – נסיבותיו האישיות של המערער, מחד, והקשיים הראייתים שעמדו בדרכה של המשיבה, מאידך.

לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש. מעיון בעובדות אשר שימשו בסיס להרשעה, נראה כי המערער היה הרוח החיה בביצוען של העבירות, בעוד שהנאשם האחר סייע בידו. מכאן שההבחנה בין השניים היתה במקומה. כך או כך, מקובלת עלינו השקפתו של השופט המלומד של בית משפט קמא, לפיה העונש שהוצע לו נוטה חסד למערער, ועל כן לא ראינו מקום ללכת לקראתו עוד.

הערעור נדחה.

ניתן

היום, כ"ב באב התשס"ז (06.08.07).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין עילה להתערבות בעונש כאשר המערער היה הרוח החיה בביצוע העבירות וההבחנה בינו לבין השותף הייתה במקומה, והעונש שהוצע נוטה חסד