פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
4169/07
בפני:
כבוד השופט י' אלון
המערער:
שי קרן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע –
תפ"ח 1005/06 בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
תאריך הישיבה:
י' בתמוז התשס"ז (26.6.07)
בשם המערער:
עו"ד ירון גת
בשם המשיבה:
עו"ד מאיה חדד
החלטה
1.
המערער הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בעבירות ניסיון אינוס וניסיון למעשה סדום שביצע במתלוננת, עובדת זרה מנפאל. תחילת הדברים כשאסף את המתלוננת, שביקשה להגיע לאזור התחנה המרכזית בתל אביב. הוא סטה לחניון מכוניות, החנה את מכוניתו במקום חשוך, הפשיט אותה בכוח מבגדיה ותוך התנגדותה ניסה לאונסה ולבצע בה מעשי סדום.
כתב האישום תוקן – להיקף הדברים הנ"ל – במסגרת הסדר טיעון לפיו יודה המערער במיוחס לו, ואשר לעונש חופשיים יהיו הצדדים לטעון איש את טענותיו. כמו כן, הוסכם כי בטרם יתוקן כתב האישום יפקיד המערער סכום של 10,000 ש"ח, על חשבון הפיצוי למתלוננת, כפי שייקבע בגזר הדין.
בגזר הדיון מיום 27.3.07 הוטלו על הנאשם עונש מאסר בפועל של שבע שנים, מאסר על תנאי של שנתיים, והוא חוייב לפצות את המתלוננת בסכום של 25,000 ש"ח.
המערער הגיש ערעור כנגד גזר הדין. בגדרו של הערעור הגיש בקשה זו שבפני, לעכב את ביצוע תשלום יתרת הפיצוי (15,000 ש"ח) עד למתן פסק הדין בערעור. לטענתו, היה ויתקבל ערעורו ויופחת סכום הפיצוי ובינתיים ישולם מלוא הפיצוי למתלוננת, לא יעלה בידו להפרע ממנה הסכומים ששילם ביתר, שכן היא אזרחית ותושבת חוץ.
בא כוח המערער טוען, כי המבחנים שיש לשקול בבקשה מעין זו דומים בטיבם למבחנים הנערכים בבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין אזרחי שבערעור, דהיינו סיכויי הערעור מחד גיסא והאפשרות כי אם יזכה המערער לא יוכל להפרע את הסכומים ששילם על פי פסק הדין קמא. המערער טוען, כי סכום הפיצוי שחוייב בו נמצא גבוה ביחס למקרים דומים בהם נפסקו סכומי פיצויים נמוכים יותר. הוא גם טוען, כי מצבו הכלכלי בכי רע, והדבר אמור היה לקבל את ביטויו בפסיקת סכום פיצוי נמוך יותר.
2.
המעשים הקשים והחמורים בהם הודה המערער והורשע פגעו פגיעה קשה בגופה ובנפשה של המתלוננת. סכום הפיצוי שנפסק לזכותה, 25,000 ש"ח, מהווה למעשה ביטוי סמלי לעוצמת הנזק והפגיעה שנפגעה ממעשיו, המפורטים בעובדות כתב האישום בהם הודה המערער. במכלול הנסיבות, סיכויי הערעור לעניין מרכיב זה של גזר הדין אינם נראים גבוהים במיוחד.
גם אם אאמץ, כהצעת בא כוח המערער, את המבחנים שנקבעו לעניין עיכוב ביצוע חיוב כספי שנקבע בפסק דין התלוי ועומד בערעור, איני מוצא כי בנסיבות המעשים והעבירות בהם הורשע המערער וגובה הפיצוי שנקבע לזכות המתלוננת היתה הצדקה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
המדובר בחיוב כספי, שאך לעיתים נדירות יעוכב ביצועו בהליכי ערעור אזרחי. גם במקרים החריגים בהם יעוכב ביצוע חיוב כספי, יותנה העיכוב במתן ערובות טובות במיוחד. המערער אינו מציע ערובה שכזו, אדרבא, בקשתו נסמכת על היעדר מקורות כספיים המאפשרים את גיוס הסכום.
3.
מתוך כל המפורט לעיל – הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בתמוז
התשס"ז (1.7.2007).
ש
ו פ ט