פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4190/99 מדינת ישראל נ. עמאד מנסור

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור המדינה על קולת העונש בעבירות סחר בהירואיןערעור המדינה על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על עונשו של נאשם שהורשע בשתי עבירות סחר בהירואין, לאחר שקבע כי העונש שהוטל היה קל ביותר וחורג מרמת הענישה המקובלת. בית המשפט העמיד את העונש על שמונה-עשר חודשי מאסר בפועל מיום המעצר, והוסיף שנת פיקוח של שירות המבחן.

העובדות

המשיב הורשע בשתי עבירות של סחר בהירואין, בכמויות של 9,6 גרם ו-7,2 גרם. בית המשפט המחוזי גזר עליו שלוש שנות מאסר, מהן שישה חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. המדינה ערערה על קולת העונש, והמשיב שהה תקופה ארוכה במעצר בית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עונש של שלוש שנות מאסר, מהן שישה חודשים לריצוי בפועל, על שתי עבירות סחר בהירואין הוא קל ביותר וחורג מרמת הענישה המקובלת?

הלכות

  1. 1

    ערכאת הערעור אינה מחמירה עם נאשם בשל כך שהערכאה הראשונה לא עשתה זאת, אך עצם העובדה שהנאשם עמד להשתחרר בקרוב אינה מונעת החמרה בעונשו.

    ״אם החלטנו שלא למצות את הדין עם המשיב, הרי זה לא רק משום שאין ערכאת הערעור מחמירה עם נאשם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סחר בהירואין
  • ענישה מקובלת
  • מעצר בית
  • שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

4190/99

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופט מ' אילן

המערער

ת :

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

עמאד

מנסור

ערעור

על גזר דין בית המשפט

המחוזי

בחיפה מיום 10.5.99 בת.פ.

1019/97

שניתן על ידי כבוד השופט

ר'

ג'רג'ורה

תאריך הישיבה:

כז באב

תשנ"ט (9.8.99).

בשם

המערער

ת:

עו"ד אתי כהנא

בשם

המשיב

:

עו"ד ברבארה

בשם שרות המבחן: הגב'

רחל ויינשטן

פסק-דין

העונש שהושת על המשיב בשל שתי עבירות של סחר בהירואין (9,6 גרם ועוד 7,2 גרם) - שלש שנות מאסר מהן ששה חדשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי - הוא קל ביותר וחורג במידה משמעותית מרמת הענישה המקובלת; כך הוא גם אם מביאים בחשבון את תקופת מעצר הבית הארוכה בה שהה המשיב ואת שאר נסיבותיו של המשיב. לפיכך דין ערעורה של המדינה להתקבל.

אם החלטנו שלא למצות את הדין עם המשיב, הרי זה לא רק משום שאין ערכאת הערעור מחמירה עם נאשם, כפי שהיה לערכאה הראשונה לעשות, אלא גם משום שהמשיב עמד להשתחרר בימים הקרובים מכתלי בית הסוהר, אלמלא החמרנו בעונשו.

בנסיבות אלו אנו מקבלים את ערעור המדינה וקובעים שמתוך שלוש שנות המאסר שהוטלו על המשיב יהיו 18 חדשים, מיום מעצרו, לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי. המשיב, בהסכמתו יעמוד בפיקוח שירות המבחן במשך שנה אחת מיום שחרורו ממאסר.

ניתן היום כז באב תשנ"ט (9.8.99).

המשנה לנשיא ש ו

פ ט ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99041900.

B02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ערכאת הערעור אינה מחמירה עם נאשם בשל כך שהערכאה הראשונה לא עשתה זאת, אך עצם העובדה שהנאשם עמד להשתחרר בקרוב אינה מונעת החמרה בעונשו.