פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 420/96
- א'
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקש
:
יצחק
בן אברהם מנשה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה
להארכת מועד לתשלום קנס
תאריך
הישיבה: ט' באייר תשנ"ט (25.4.99)
בשם
המבקש: עו"ד חצרוני יעקב
בשם
המשיבה: עו"ד אמי פלמור
החלטה
1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו השית על המבקש שלוש שנות מאסר וכן קנס בסך 40,000 ש"ח - או ששה חודשי מאסר תמורתו - בשל העבירות בהן הורשע. בית משפט זה, בפסק דינו מיום 22.5.96, דחה את ערעורו תוך שהורה כי הקנס ישולם שלושה חודשים אחרי שחרורו מן המאסר. המבקש שוחרר מן המאסר כאסיר ברשיון ביום 4.12.97, אך רק ביום 15.4.99 עתר לבית משפט זה בבקשה לדחות את תשלום הקנס שוב הפעם. טעמיה של הבקשה היו מצוקתו הכלכלית וכן בקשת חנינה שהגיש לכבוד נשיא המדינה, שהוא מקוה שכבוד הנשיא ייעתר לה.
2.עיינתי בבקשה ובתשובת באת כוח המדינה וכן שמעתי את טיעוני באי כוח בעלי הדין. אכן, אין בהגשת בקשת חנינה לכבוד נשיא המדינה כדי לשמש, בדרך כלל, טעם לדחות את ביצוע פסק הדין. לפיכך אין טעם זה יכול לעמוד למבקש. אולם, מצבו הכלכלי הקשה - שאותו תיאר בא כוחו במלים נוגעות ללב - כפי שהתהווה במשך התקופה שחלפה מאז נגזר עונשו ומאז נדחה ערעורו, חובותיו הרבים ומצבו המשפחתי שנתערער, כל אלה מצדיקים הקלה מסוימת, לפנים משורת הדין. אציין כאן כי בתשובה לשאלתי השאירה באת כוח המדינה לשיקול דעתי את ההחלטה אם לפצל את הקנס לתשלומים.
3.לפיכך אני מורה כי המבקש ישלם את הקנס שהושת עליו בארבעה תשלומים חודשיים רצופים ושווים של 10,000 ש"ח כל אחד. מועד התשלום הראשון ב1.6.99-. המאסר שנקבע תמורת הקנס יעמוד בעינו, כאשר כנגד כל תשלום שלא ישולם תעמוד התקופה היחסית.
ניתנה היום, ט' באייר תשנ"ט (25.4.99),
הודע במעמד המבקש ובאי כוח בעלי הדין.
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96004200.
M02
- /מפ