ע"פ 4212/04 אלכסנדר ברנוביץ נ. מדינת ישראל

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.לפנינו ערעור המערער על חומרת העונש וערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המערער בעבירות בהן הורשע בבית המשפט המחוזי על פי הודאתו.

2.המערער הועמד לדין בגין ארוע תאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם. הוא נסע ביום 12.10.02 בשעת בוקר מוקדמת בכביש בין עירוני כאשר הוא נתון להשפעת אלכוהול בשיעור ניכר (לפחות 127% מ"ג), אותה עת נסע מולו רכב פרטי אחר ובו פרט לנהג עוד מספר נוסעים. המערער איבד שליטה ברכב, ובקרבת צומת ראשית, סטה עם רכבו שמאלה, פגע בגדר בטון המפרידה בין שני מסלולי הנסיעה בכביש, עבר אל המסלול הנגדי והתנגש ברכב הפרטי שהגיע מולו. כתוצאה מן התאונה נהרג נהג הרכב ושאר הנוסעים נפצעו, וגם המערער נפגע. המערער הודה בטרם שמיעת ראיות בעבירות שיוחסו לו בגין ארוע זה, אשר בכללם עבירות הריגה ונהיגה בשכרות.

3.בית המשפט המחוזי (כב' השופטת נחמה מוניץ) בחן ושקל את מכלול היבטי הענישה, ובהם היבטים כלליים הנוגעים לאינטרס הציבור בהגברת בטחון הנוסעים והולכי הרגל בכבישים והעריך את חומרתן הרבה של העבירות ואת תוצאתן הקשה שהסתכמה בקיפוח חיי אדם. אל מולם בחן את נסיבותיו האישיות של המערער על כל היבטיהם. בסופו של יום, נגזר דינו של המערער ל-14 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של 9 שנים.

4.המערער קובל בפנינו על חומרתו של העונש ומדגיש את נסיבותיו האישיות הקשות ועותר לקיצור תקופת המאסר ולהמרתה בעבודות שירות. לחילופין, הוא מבקש לקצר את תקופת המאסר בחודשיים ולהעמידה על 12 חודשים כדי שיוכל לרצות את המאסר במסגרת כלא צבאי המעניק תנאים נוחים יותר לחייל הכלוא.

לעומתו, מערערת המדינה על קולת העונש ומבקשת להחמיר בו בטענה כי הוא אינו הולם את חומרתן המופלגת של העבירות, ומחטיא את עיקרן של מטרות הענישה בתחום הנהיגה בכביש – הן מטרות ההרתעה והגמול. לטענת המדינה, בית המשפט נתן משקל-יתר לנסיבותיו האישיות של המערער ביחס לשיקולים שבאינטרס הציבור וההתייחסות המקילה לנהיגה המסוכנת במצב שכרות אשר הביאה למות אדם עלולה להקרין מסר מוטעה לציבור אשר לא יבהיר כראוי את אמות המידה הנדרשות להגנה על הציבור מפני נהגים שנהיגתם מסכנת חיי אדם.

5.שקלנו את פרטי טענותיהם של הצדדים על רקע נסיבות המקרה ועל רקע קביעות בית המשפט המחוזי. אכן, העבירות אותן עבר המערער הן חמורות מאד. אין המדובר בנהיגה פזיזה גרידא, אלא בנהיגה ברכב תחת השפעה כבדה של אלכוהול, כאשר ההנחה היא שאל מצב השכרות נכנס המערער מרצון. תוצאותיה הקטלניות של התאונה והפגיעות הקשות בשאר נוסעי הרכב שנפגע מוסיפות מימד מיוחד של חומרה למעשי העבירה ועליהן להשתקף בענישה. נדרש אכן מסר ברור לציבור בדבר ההכרח להימנע מנהיגה תחת השפעת אלכוהול על שום הסיכון הרב הטמון בה, ומתחייבת החמרה עם מי שמפר כלל בסיסי זה של זהירות בדרכים. טענותיה של המדינה בענין זה מקובלות עלינו במלואן.

יחד עם זאת, בשוקלנו את היקף העונש, מצווים אנו להתייחס גם לנסיבותיו האישיות המיוחדות של המערער, אשר היו לנגד בית המשפט המחוזי ואשר שמשו, ובדין כך, גורם משמעותי לקולא. המדובר כאן באדם צעיר, כיום כבן 20, אשר עלה ארצה מרוסיה לבדו, והיה חיל בודד בישראל בעת ארוע התאונה, בלא משפחה ובלא כל מערך תומך. המערער הוא ביסודו אדם נורמטיבי, חסר כל עבר פלילי, המצוי מאז התאונה במצב של משבר נפשי עמוק כשהוא עזוב לנפשו, בלא קרוב ומודע הבא לעזרו. תיפקודו מאז התאונה הינו חיובי, ואף שנפגע אף הוא בארוע זה, הוא מבקש לחזור ולשרת בצבא. שירות המבחן, בהיותו ער למצוקתו הקשה של המערער, המליץ עוד בתסקירו המקורי על שילובו במסגרת טיפולית, והעריך כי שליחתו למאסר ממושך תביא לנסיגה קשה במצבו הנפשי. בתסקיר משלים מהזמן האחרון ציין שירות המבחן כי אכן חלה נסיגה משמעותית במצבו הנפשי של המערער, והביע נכונות להעמידו למבחן לתקופה של שנתיים אשר במסגרתו ישולב בקבוצה טיפולית מתאימה וינתן לו בד בבד גם טיפול פרטני. השירות נכון לאכוף הסדר טיפולי זה גם אם עונש המאסר בפועל שנגזר בגזר הדין המקורי יעמוד בעינו.

6.מלאכת שיקלול היבטי הענישה לחומרה ולקולא אינה קלה. במקרה זה היא היתה קשה לבית המשפט המחוזי, והיא קשה לא פחות גם לנו. אולם בהערכה כוללת של מכלול ההיבטים, תוך נסיון ליתן להם משקל יחסי ראוי בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, באנו לכלל דעה כי יש להותיר את העונש שנגזר על המערער בעינו, חרף היותו עונש קל ביחס. זאת, על שום הנסיבות האישיות המיוחדות והחריגות למערער שאנו מייחסים להן משקל מיוחד. לעונש זה אנו מצרפים, בהסכמת המערער, צו מבחן למשך שנתיים, אשר תוקפו יחל עם שחרורו של המערער מן המאסר. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 17.6.04 עד שעה 12 בבית המשפט המחוזי בנצרת.