ע"פ 4223/10 דודי כהן נ. מדינת ישראל

ביום 2.6.2010 הוגש ערעור זה על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ת 24928-05-10, כבוד השופטת נ' אהד ) שלא עיכב את ביצוע עונש הפסילה שהוטל על המערער בבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה.

ביום 9.6.2010 הסכימה המשיבה כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, שכן החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים.

ביום 9.6.2010 החלטתי לקבל את הערעור ולבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי. החלטתי כי התיק יוחזר אליו על מנת לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע.

ביום 15.6.2010 פנה המערער לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבוע מועד דחוף לשמיעת הבקשה לעיכוב ביצוע או לחילופין להורות על הקדמת מועד הדיון בערעור. בו ביום החליט בית המשפט המחוזי כי הערעור ישמע ביום 4.7.2010.

כעת פנה המערער בבקשה למתן החלטה משלימה, שכן לטענתו לאור מועד הדיון בערעור, למעשה הוא שב אל נקודת ההתחלה ולא קוים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע. המשיבה בתגובתה טוענת כי לאור בקשת המערער, שהציבה שתי חלופות, התייחס בית המשפט המחוזי לבקשה החלופית בדבר קביעת מועד הדיון בערעור. עוד היא טוענת כי לאור נסיבות המקרה אי עיכוב הביצוע לא יפגע בערעור, אולם לאור החלטתי מיום 9.6.2010 היא משאירה את העניין לשיקול דעתו של בית משפט זה.

בהחלטתי מיום 9.6.2010 קבעתי כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע . כנראה שלאור נוסח בקשתו של המערער בית המשפט המחוזי החליט שלא לקיים דיון בבקשה לעיכוב הביצוע והתייחס למועד שמיעת הערעור לגופו. אולם, לאור החלטתי, מתבקש בית המשפט המחוזי לקיים דיון במעמד הצדדים, בבקשה לעיכוב ביצוע העונש, לא יאוחר מיום 23.6.2010.