ע"פ 4229/09 מדינת ישראל נ. ראפת אסעד

השופט א' א' לוי:

1.

בחודש יולי 2007 קשר המשיב עם אחרים להתפרץ לדירתה של אשה כבת שמונים במושב שרונה (להלן: המתלוננת), במטרה לגנוב את רכושה. את זממם הוציאו הקושרים לפועל ביום 22.7.07 בשעות הלילה, ולדירה הם הגיעו מצוידים בסכין ובנייר דבק עבה. הם דפקו על דלת הדירה, וכאשר המתלוננת פתחה להם, הם דחפו אותה פנימה וקשרו את ידיה ורגליה, וכן חסמו את פיה עם נייר הדבק. במשך שעה ארוכה תרו הפורצים אחר רכוש, ולבסוף הסתלקו כשהם נוטלים עמם סכום של 300 ש"ח, כונן מחשב וטלפון סלולארי. בעזבם את הדירה הם הותירו את המתלוננת מוטלת כשהיא קשורה, ורק בהמשך הצליחה להשתחרר בכוחות עצמה ולהזעיק עזרה. בכל אלה הודה המשיב בעת שנקרא לתת את הדין בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, ובעקבות כך הורשע בעבירת שוד בנסיבות מחמירות. על כך הוא נדון ל-42 חודשי מאסר, 24 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לשלם למתלוננת פיצוי בסכום של 10,000 ש"ח. כמו כן, הופעלו שני מאסרים על-תנאי שעמדו נגדו, האחד בן ששה חודשים והאחר בן שמונה-עשרה חודשים, מחציתם במצטבר לעונש בתיק הנוכחי.

המדינה, אשר סבורה כי בית המשפט המחוזי שגה ברמת הענישה אותה יישם בפרשה זו, משיגה על העונש בפנינו.

2.

המשיב ושותפיו פרצו לדירתה של המתלוננת בשעת לילה, ובמשך שעה ארוכה אילצו אותה לחוות חוויה קשה, שאין ספק כי תהיה לה השפעה על המשך חייה. כדי להקל על מלאכתם הם כבלו את המתלוננת חסרת האונים וחסמו את פיה, ונדמה כי לא יהא זה מופרז להניח שהאירועים הללו היו עלולים להסתיים בתוצאה קשה פי כמה ואף קטלנית. ומאחר ושוד של קשישים שוב אינו נדיר במקומותינו, יש להציב בפני מבצעי העבירות תו מחיר גבוה. הדברים נאמרים ביתר שאת בעניינו של המשיב – אדם צעיר שכבר צבר הרשעות קודמות, ובשעת השוד עמדו נגדו שני מאסרים על-תנאי. בנסיבות אלו, ומתוך כוונה לעשות צדק עם הקורבן, מחד, ולהרתיע את הרבים, מאידך, וכאשר אנו ערים להלכה לפיה בית משפט שלערעור אינו ממצה את הדין עם נאשמים, אנו מחליטים לקבל את הערעור ולהעמיד את תקופת המאסר בפועל בה ישא המשיב על חמש שנים.

אנו מוסיפים ומורים על הפעלתם של שני עונשי המאסר על-תנאי (בני ששה ושמונה עשרה חודשים) בחופף ביניהם, ובמצטבר למאסר בתיק זה, כך שתקופת מאסרו הכוללת של המשיב תעמוד על שש וחצי שנים. יתר חלקיו של גזר-הדין יעמדו בעינם.