ע"פ 4257/96 אורי חטואל נ. מדינת ישראל

על המערער נגזרו חמש שנות מאסר מהן שלוש שנים בפועל, והיתרה על תנאי. זאת לאחר שבית המשפט קמא העדיף את גירסת עד המדינה כי עשה עם המערער שתי עיסקאות סמים. האחת של 1.5 ק"ג חשיש, והשניה של 2 ק"ג חשיש. הכמות האחרונה נמצאה בשקית במכוניתו של העד זמן קצר לאחר שיצא מביתו של המערער. כן הורשע המערער באיומים המתייחסים לאחד השוטרים שטיפלו בפרשה.

המערער אינו מכחיש כי נתן לעד את השקית בה נמצא הסם, אלא שלטענתו לא נתן לו אותה עם הסם.

נסיבות המקרה אינן מותירות ספק בכך כי המערער נתן את השקית עם הסם, כדברי עד המדינה במשטרה, לאחר שבית המשפט דחה את גירסת המערער כבלתי אמינה.

מתברר כי בעת שבא עד המדינה לביתו של המערער (כשאינו מחזיק דבר בידיו), לא היה המערער בביתו. אשתו של המערער טלפנה אליו והוא בא. אולם זמן קצר אחרי כן עזבו המערער ואשתו את הבית והמערער חזר כעבור זמן מה. כל אותה עת נשאר העד בבית המערער לבדו.

משנדחתה גרסת המערער, הרי שלא נתן זה כל הסבר להתנהגותו שאינה מתיישבת עם הכנסת אורחים, היא יוצאת דופן, ומתיישבת עם גירסת עד המדינה כי המערער יצא כדי להביא את הסם.

אכן, לא היתה למערער הזדמנות לחקור כראוי את עד המדינה, כשזה סרב לשתף פעולה ולהשיב לשאלות שנשאל. אולם אין מציאות זו שונה מכל מקרה אחר של עד שאמרותיו במשטרה התקבלו לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. לא למותר להוסיף, כי בעדותו לא התכחש עד המדינה לאמרותיו במשטרה, אלא הבהיר כי אינו מוכן לחזור על גרסתו בשל טענותיו נגד המאשימה.

סיכומם של דברים, איננו רואים מקום להתערב בממצאו של בית המשפט קמא, ככל שהם נוגעים לעבירות לפי פקודת הסמים.

אשר להרשעה באיומים מתברר כי המערער כלל לא נחקר בחקירה הנגדית על טענתו המכחישה את האישום כפי שהעלה בחקירה הראשית. בנסיבות אלה הסכים גם בא כוח המדינה לביטול הרשעה זו.

אשר לעונש, לא ראינו מקום להקל בו, על אף ביטול ההרשעה בעבירת האיומים. מדובר בסם מסוג חשיש בכמות לא מבוטלת, וכשלמערער הרשעות קודמות.

על המערער להתיצב לריצוי עונשו ביום 1.5.97 עד שעה 12:00 במשטרת עכו.