ע"פ 4271/05 דניאל סוחנין נ. מדינת ישראל

1.בחודש ספטמבר 2004, בעת שהמערער היה כבן 18.5 שנים, הוא פרץ לחדר בבנין משרדים ונטל מן החדר רובה מסוג M-16 ומחסנית ובה כדורים. לאחר מכן, חזר המערער למקום והצית את החדר וכתוצאה מכך פשטה האש אף לחדר נוסף. המערער החביא את הנשק והתחמושת בעליית הגג בביתו. משהובא לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוא הודה בעובדות של כתב אישום מתוקן, ובעקבות זאת הוא הורשע בעבירות של התפרצות לבניין שאיננו מקום מגורים לשם ביצוע גניבה והצתה, הצתה ונשיאת נשק. בית המשפט המחוזי גזר עליו 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הופעל במצטבר מאסר מותנה בן 6 חודשים. מכאן, שעל המערער לרצות 36 חודשי מאסר. בערעור שבפנינו תוקף המערער את גזר הדין.

2.מן התסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי עולה, כי המערער עלה ארצה עם משפחתו בהיותו כבן 11 שנים. בגיל 12 הוא החל לצרוך סמים, והתמכר לסמים קשים. במהלך השנים הוא עשה מספר נסיונות להיגמל מההתמכרות אך הנסיונות לא צלחו. העבירות הנוכחיות אינן העבירות הראשונות בגינן הובא המערער לדין. בעבר נמצא, כי הוא ביצע עבירות מסוגים שונים. יצוין עוד, כי בתסקיר שהוגש לנו, כתב שרות המבחן כי הוצע למערער להשתתף בטיפול גמילה במסגרת בית הסוהר אך הוא סרב להצעה. המערער טען, כולל במכתב שהובא בפנינו, כי הוא הצליח להיגמל בכוחות עצמו מהתמכרות לסמים.

3 נראה לנו, כי אין מקום להתערב בעונש שהשית בית המשפט המחוזי. אכן, מדובר בצעיר, שהינו כיום בן 20 שנים. למרבה הצער, הוא התמכר לסמים קשים בגיל צעיר מאוד ועל רקע זה הוא ביצע עבירות שונות. העבירות נשוא התיק הנוכחי הן עבירות חמורות. אילו היה מדובר בהליך פלילי ראשון שננקט נגד המערער, אפשר שהיה מקום להקל עימו. אולם, משנמצא כי אין מדובר באדם חסר עבר פלילי, ובהתחשב בעבירות החמורות הנוכחיות בהן מדובר, לא מצאנו כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יתר על המידה.

4. הערעור נדחה.