פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4286/14פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
פרטיות · פגיעה בפרטיות בין בני זוג לשעברערעור על הכרעת דין של בית המשפט המחוזי

בית המשפט העליון דחה ערעור על הכרעת דין שבה נקבע כי המערער פגע בפרטיות בת זוגו לשעבר, ללא הרשעה. נקבע כי המעשים בוצעו במספר מקרים וביודעין, ולכן לא התקבלה טענת תום הלב. הערעור לא הופנה כנגד העונש המתון שהושת.

העובדות

המערער הורשע, ללא הרשעה בפועל, בעבירה של פגיעה בפרטיות של בת זוגו לשעבר, וזוכה מאישומים חמורים יותר. בית המשפט קמא קבע כי המעשים בוצעו במספר מקרים וביודעין, ולכן נדחתה טענת תום הלב. העונש שהושת היה 140 שעות של"ץ ופיצוי למתלוננת, והערעור לא הופנה כנגד העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא בדבר פגיעה בפרטיות המתלוננת?
  2. 2.האם יש לקבל טענת תום לב של המערער שביצע את מעשי הפגיעה מתוך דאגה לבתו המשותפת?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית כאשר נקבע כי המערער פעל במספר מקרים ביודעין, ולכן לא התקבלה טענת תום הלב.

    ״בית המשפט קמא קבע עובדתית כי המדובר במספר מקרים ובידיעת המערער באשר לפגיעה בפרטיות״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • פגיעה בפרטיות
  • תום לב
  • ערעור
  • קביעות עובדתיות
  • אי הרשעה
  • של"ץ
  • שירות המבחן
  • בת זוגו לשעבר

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

4286/14

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט מ' מזוז

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 14.2.2013 בתפ"ח

013264-01-10 שניתנה על ידי כב' השופטים ר'

כהן-כץ, א' ואגו ו'- י' צלקובניק

תאריך הישיבה:

כ"ג בטבת התשע"ה

(14.01.15)

בשם המערער:

עו"ד שאול דיוויס

בשם המשיב:

עו"ד עידית פרג'ון

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.

הערעור נסב על הכרעת דינו של בית המשפט קמא בה נקבע (ובסופו של יום ללא הרשעה) כי המערער עבר את העבירה של פגיעה בפרטיות המתלוננת, בת זוגו לשעבר. הוא זוכה מאישומים אחרים, מהם בעלי חומרה. נציין כי, בגזר הדין, לאחר אי הרשעה כאמור בהמלצת שירות המבחן, שהביא בחשבון את הודית המערער בפני שירות המבחן והפנמתו באשר למעשים בהם מדובר, השית בית המשפט קמא גזר דין מתון מאוד של 140 שעות של"ץ ופיצוי למתלוננת. לטענת המערער נעשו מעשי הפגיעה בפרטיות – שלא נפרט – בתום לב ומתוך דאגה לבתו המשותפת לו ולמתלוננת (שכיום מצויה במשמורתו). ואולם, בית המשפט קמא קבע עובדתית כי המדובר במספר מקרים ובידיעת המערער באשר לפגיעה בפרטיות, ועל כן לא נתקבלה טענת תום הלב.

ב.

איננו רואים מקום להתערב בקביעות העובדתיות הללו, ועל כן לא ניעתר לערעור. הערעור לא הוסב על העונש, שאכן היה מתון, וזאת בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ובנסיבות הזוגיות בינו למתלוננת, ובעברו הנורמטיבי. כאמור, איננו נעתרים לערעור.

ניתן היום, כ"ג בטבת התשע"ה (14.1.2015).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית כאשר נקבע כי המערער פעל במספר מקרים ביודעין, ולכן לא התקבלה טענת תום הלב.