ע"פ 4300-24 ע"פ 4300-24

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 16.4.2024 (ת"פ 23182-07-21, השופט י' עדן).

2.המבקש הורשע במספר עבירות חמורות שאותן ביצע בעת שהיה קטין ונדון לעונש מאסר בפועל של שש שנים, לצד רכיבי ענישה נוספים. כבר בשלב זה יצוין כי במועד ביצוע העבירות המבקש היה קטין בן כ-15.5, וכיום הוא בן כ-18.5. מאז חודש אוגוסט 2021 המבקש שוהה במעון הסגור "אחווה" בתנאי מעצר.

3.הערעור בעניינו נסב הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, וזאת לאחר שהתקיים במסגרת ההליך העיקרי גם משפט זוטא ביחס להודאותיו של המבקש. בערעורו טוען המבקש, בין היתר, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את טענותיו במסגרת משפט הזוטא. כמו כן המבקש מעלה טענות שונות ביחס לעונש המאסר שהושת עליו וטוען כי היה מקום להורות על עונש מאסר על תנאי, תוך שילוב של דרכי ענישה וטיפול, בהתאם להמלצתו של שירות המבחן.

4.במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע טוען המבקש כי יש להורות על כך שהוא ימשיך לשהות במעון הסגור, על מנת לאפשר לו להמשיך בהליך הטיפולי שבו הוא משולב, עד לדיון בערעור. המבקש מציין כי הוא מצוי בעיצומו של הליך השיקום, וטוען כי כניסתו למאסר תפגע באפשרותו להציג את הישגיו של ההליך הטיפולי במסגרת הדיון בערעור.

5.בתגובתה מיום 27.5.2024 התנגדה המדינה לבקשה, ועמדה על כך שלהערכתה סיכויי הערעור הם נמוכים. כמו כן המדינה הדגישה את עונש המאסר הממושך שהושת על המבקש.

6.בקשת עיכוב הביצוע נדונה בפני ביום 29.5.2024. בא-כוחו של המבקש הצביע על החשיבות שלא לקטוע את התהליך הטיפולי שעובר המבקש, והדגיש שהערעור הוא גם על הכרעת הדין. לדיון התייצב גם אחד המדריכים במעון שבו המבקש שוהה, וזה התייחס לתהליך החיובי שהמבקש עובר, הכולל השלמת השכלה. מנגד, באת-כוח המדינה עמדה על כך שדין הבקשה להידחות.

7.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי בעת הזו יש מקום לתת משקל למספר שיקולים המטים את הכף לעבר עיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש. בעיקרו של דבר, השתכנעתי כי יש לתת משקל לאופי הבלתי הפיך של התחלת ביצוע העונש – על מי שמצוי במסגרת טיפולית אינטנסיבית כוללת במשך מספר שנים – ואשר ערעורו מכוון גם נגד הכרעת הדין.

8.סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש (להבדיל מרכיבי הענישה האחרים) עד למתן החלטה אחרת על-ידי ההרכב שידון בתיק. יתר רכיבי הענישה שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ייוותרו על כנם. בתקופה זו יוסיף המבקש לשהות במעון הסגור "אחווה", ויחולו עליו כל התנאים המגבילים שנקבעו.

9.בשים לב לאמור, אני מוצאת לנכון לציין כי יש ערך בכך שהתיק ייקבע לדיון במועד שאינו רחוק, הכול בהתאם לאילוצי היומן.