ע"פ 4304/98 מדינת ישראל נ. פיראס חוסני

השופט י' קדמי :

המשיב הורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת.פ. 334/98) - על-פי הודאתו - בעבירה של חבלה מחמירה, בכך שדקר בסכין שלוש דקירות בגופם של שני מתלוננים, על רקע התרשמותו שאחד מהם עשה תנועה מגונה כלפיו; ונדון בשל כך לתשעה חדשים מאסר לריצוי בפועל ול18- חודשים מאסר על תנאי. כן הופעלו לחובתו שני מאסרים על תנאי: האחד לחודשיים והשני לארבעה חדשים; כאשר הראשון מצטבר לעונש העקרי ואילו השני חופף לו. בסך הכל על המערער לרצות בפועל 11 חודשים מאסר. לצד עונשי המאסר, חייב בית המשפט את המשיב בתשלום פיצויים בסך 7,500 ש"ח לכל אחד משני המתלוננים.

המדינה מערערת כנגד קולת עונש המאסר לריצוי בפועל בטענה: שהעונש אינו משקף את החומרה היתירה המאפיינת שימוש בסכין, אינו מבטא את הפגיעות הגופניות הקשות שנגרמו לאחד משני המתלוננים ואינו עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה המנחה להחמרה במקרים של שימוש בסכין.

ערעור המדינה בדין יסודו. בעברו של המשיב חמש הרשעות קודמות, שבכל אחת מהן אלמנט של אלימות; ועונשי המאסר על תנאי שנגזרו עליו עד כה, לא הרתיעו אותו מלחזור ולנקוט אלימות גסה.

בית משפט זה חזר והתריע על הצורך בענישה מחמירה על מנת "לשרש את תת תרבות הסכין בישובם של סכסוכים בין בני אדם" (ע"פ 6689/96); והעונש שנגזר על המשיב לא רק שאינו עונה על הצורך האמור, אלא שיש בו כדי לטשטש את החומרה היתירה שבשימוש בסכין.

אנו מחליטים לקבל את הערעור. יחד עם זאת, כדרכנו, אין אנו ממצים את הדין עם המשיב.

עונש המאסר בפועל בשל העבירה שבה הורשע המשיב יוכפל ויהיה לשמונה עשר חדשים מאסר; כאשר שני עונשי המאסר המותנים ירוצו בחופף לעונש זה. יתר חלקי גזר הדין ישארו בעינם.