ע"פ 4313/20 ערן בר נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע בעבירה של סיוע להחזקת סם מסוכן, והצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יושת על המערער, בין היתר, מאסר בפועל של 50 חודשים (6 חודשים מהם הפעלה במצטבר של מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים).

בית משפט קמא מצא לחרוג מהסדר הטיעון, והשית על המערער 60 חודשי מאסר וכן הפעלה במצטבר של כל תקופת התנאי, כך שתקופת המאסר בפועל עומדת על 72 חודשים.

על כך נסב הערעור שלפנינו.

2.

איננו סבורים כי התיק דנן הצדיק חריגה מהסדר הטיעון, בהינתן שהעבירה בה הורשע המערער לאחר תיקון כתב האישום במסגרת הסדר הטיעון היא עבירה של סיוע להחזקה, כאמור לעיל.

לכן, ומבלי להכביר מילים בנוגע לשיקולים התומכים בכיבוד הסדרי טיעון, ומבלי להידרש לפסיקה שהגיש הסניגור המלומד לגבי רף הענישה הנוהג בכגון דא – מצאנו כי יש להותיר הסדר הטיעון על כנו וליתן את המשקל במקרה דנן לאינטרס הציבור בשמירה על מוסד הסדרי הטיעון.

3.

אשר על כן, אנו נעתרים לערעור, באופן שהסדר הטיעון יחזור ויעמוד על כנו, כך שתקופת המאסר בפועל תעמוד על 50 חודשים, חלף 72 החודשים שנקבעו בגזר דינו של בית המשפט קמא.

יתר הוראות גזר הדין ישארו על כנם.