ע"פ 4326/02 חאלד אבו גאנם נ. מדינת ישראל

1.המבקשים הובאו לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשורה של עבירות חמורות. על פי הודאתם, הורשעו השניים בקשירת קשר לביצוע פשע, בעבירה של סחר בסמים ובאחזקת סם שלא לשימוש עצמי. המבקש 1 הורשע גם באחזקת שטר כסף מזויף, ואילו המבקש 2 הורשע גם בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות בניגוד לסעיף 338(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977-, זאת בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים לעניין ההרשעה.

על פי העובדות בהן הודו, קשרו שני המבקשים קשר עם אחד אלי שקרוב (להלן: "שקרוב") שבמסגרתו התחייבו לספק לו סמים מסוכנים. המבקש 1, חאלד אבו גנאם, פנה לשקרוב והציע למכור לו 10 ק"ג סם מסוכן מסוג קאנבוס. לאחר דין ודברים ביניהם, סוכם כי יספק לשקרוב 17 ק"ג מהסם המסוכן בתמורה לתשלום של 900 ש"ח לכל ק"ג. המבקשים לא ידעו, כי שקרוב מוסר דיווח מלא למשטרה על צעדיו.

2.ביום 7.10.01, סיכמו שקרוב והמבקשים להיפגש בתל אביב. השניים הגיעו למקום המפגש ברכבו של המבקש 2, עודה אבו נאדי, והעבירו לשקרוב 11.600 ק"ג ברוטו של סם מסוכן. או אז עצרה המשטרה את המבקש 1, ואילו המבקש 2 שהבחין בשוטרים נמלט ברכבו. הוא נהג במהירות מופרזת וביצע עקיפות של כלי-רכב אחרים כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף. במהלך הנסיעה הפרועה, פגע המבקש 2 בשלושה כלי-רכב ונהגיהם נחבלו. כתוצאה מהפגיעה הזו התהפך רכבו של המבקש 2 והוא נעצר.

בית המשפט המחוזי גזר על שני המבקשים שלוש שנות מאסר - מהם שנה אחת לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. על המבקש 1 הוטל גם קנס כספי, ואילו רכבו של המבקש 2 חולט בשל ששימש לביצוע עבירת סמים.

3.שני המבקשים מערערים כנגד חומרת העונש, והמדינה מצידה מערערת כנגד קולת העונש. עם הגשת הערעור, עתרו המבקשים להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר. שני המבקשים מציינים, כי תקופת המאסר שנגזרה עליהם קצרה וכי הם עשויים לרצות את העונש, כולו או מקצתו, טרם הכרעה בערעור. שני המבקשים מציינים גם, כי היו משוחררים בערובה עד ליום מתן פסק הדין, ובפועל עד היום, וכי התייצבו לכל הדיונים במשפטם. המבקש 1 מציין, כי אין לו עבר פלילי וכי גם התסקיר שהוגש בעניינו מטעם שרות המבחן מלמד, כי הוא ניהל, עד כה, אורח חיים נורמטיבי. המבקש 2 מציין, כי חלקו בביצוע עסקת הסמים המסוכנים קטן מחלקו של המבקש 1 שהיה הרוח החיה בעסקה.

4.המאשימה מתנגדת לבקשתם של השניים. היא סבורה כי העובדה שחלקו של המבקש 2 קטן יותר, בביצוע עבירת הסמים, מאבדת מחשיבותה מחמת חומרת העבירה האחרת המיוחסת לו שעניינה, כאמור, נהיגה פרועה שגרמה לפגיעות בגוף. היא מדגישה גם שלמבקש 2 עבר פלילי. בעניינו של המבקש 1 היא מדגישה את חלקו המרכזי בביצוע עבירות סמים. המדינה סבורה, כי העונש שהוטל על שני המבקשים אינו ראוי בנסיבות העניין, ובערעור שהגישה, כאמור, היא מבקשת להחמיר בעונש שנגזר. בנסיבות אלה, היא סבורה, כי אין סיכוי שעונש המאסר שנגזר על המבקשים יופחת במידה שתגרום לריצוי עונש מאסר לתקופה יתרה, עד להכרעה בערעור.

ואכן, העבירות בהן הורשעו המבקשים, על פי הודאתם, הן עבירות חמורות. המדובר בביצוע עסקת סחר בסם מסוכן בכמות גדולה, ולגבי המבקש 2 גם בעבירה נוספת הנגועה בהתנהגות אלימה. למבקש 2 הרשעות קודמות, בעיקר בגין עבירות רכוש.

בנסיבות אלה, נראה לי, כי אין להיעתר לבקשות. הבקשות נדחות, אולם בנסיבות העניין ובשל שהערעורים שהוגשו, מטעם שני הצדדים, מכוונים כלפי רמת הענישה בלבד, ראוי כי המזכירות תקבע את הערעורים כולם לשמיעה מוקדמת על פי יומן בית המשפט.

המבקשים יתייצבו לריצוי עונש המאסר במועד שנקבע בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.