פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4330/98 ערן אלמוג נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה על סחר בסמים (אקסטזי) ועונש מאסרערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בשל חומרת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונש של שלוש שנות מאסר בפועל בגין סחר בכמויות ניכרות של סמי אקסטזי. נקבע כי העבירות חמורות וכי הפרת הצהרת השיקום שניתנה חודש קודם לכן מחמירה את התמונה. לצד זאת התחשב בית המשפט בגילו הצעיר של המערער, בהודאתו ובתקופת מעצרו, ולכן העונש נוטה לקולא ואין מקום להתערבות.

העובדות

המערער סחר בכמויות ניכרות של סמי אקסטזי בשליחותו של אדם שריצה עונש מאסר. הוא הודה בעובדות והורשע על פי הודאתו, ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר בפועל ושלוש שנים מאסר על-תנאי. כחודש לפני העבירות הצהיר המערער על כוונה לנטוש את הפשיעה, ובית המשפט נטה לו חסד באותו הליך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת העונש שהוטל על המערער בגין סחר בכמויות ניכרות של סמי אקסטזי?

הלכות

  1. 1

    העונש שהוטל נוטה לקולא בסופו של דבר ואין מקום להתערבות בערכאה הערעורית, בשים לב לחומרת העבירות והפרת ההצהרה לנטוש את הפשיעה.

    ״העונש שהוטל על המערער נוטה, בסופו של דבר, לקולא, ולא מצאנו שמץ של יסוד להתערב בו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סמי אקסטזי
  • גזר דין
  • חומרת העונש
  • תקופת מעצר
  • מאסר על-תנאי
  • שיקום

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 4330/98

בפני: כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט מ' אילן

המערער : ערן אלמוג

נגד

המשיב ה : מדינת ישראל

ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע מיום 28.4.98 בת.פ. 8067/97

שניתן על ידי כבוד השופט ח' עמר

תאריך הישיבה:

כב' בטבת תשנ"ט (10.1.99)

בשם המערער: עו"ד ירום הלוי

בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד

בשם שרות המבחן: גב' זהבה מור

פ ס ק - ד י ן

המערער סחר בכמויות ניכרות של סמי "אקסטזי". הוא עשה כן בשליחותו של אדם שריצה עונש מאסר. משנלכד והובא לדין, הודה בעובדות והורשע על יסוד הודאתו. בית המשפט גזר עליו שלוש שנות מאסר בפועל ושלוש שנים מאסר על-תנאי. ערעורו מופנה נגד חומרת העונש.

בערעור אין כל ממש. במסגרת הליך אחר שהתקיים נגדו, כחודש לפני פרשת העבירות נשוא הערעור, הצהיר המערער לפני בית המשפט כי החליט לנטוש את הפשיעה ולעלות על דרך השיקום. לנוכח הצהרה זו נטה לו בית המשפט הראשון חסד ונמנע מלהענישו במאסר על עבירות שהיו ראויות להענשה במאסר. והנה את העבירות הנוכחיות ביצע המערער כחודש אחד בלבד לאחר פרשתו של המשפט הראשון.

העבירות אותן ביצע המערער הינן חמורות ביותר. אילו עמד בית המשפט להענישו עליהן רק על-פי חומרתן, ומתוך התחשבות בהפרה הבוטה של הצהרתו להיטיב את דרכיו, חזקה שהיה מטיל על המערער עונש חמור מזה שהוטל עליו בגזר הדין. אלא שבית המשפט, שלא חדל מראיית השיקולים המחמירים, התחשב בקביעת העונש גם בגילו הצעיר של המערער, בהודאתו בעובדות וכן בתקופת מעצרו. העונש שהוטל על המערער נוטה, בסופו של דבר, לקולא, ולא מצאנו שמץ של יסוד להתערב בו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כב' בטבת תשנ"ט (10.1.99)

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו

פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98043300.

F02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שהוטל נוטה לקולא בסופו של דבר ואין מקום להתערבות בערכאה הערעורית, בשים לב לחומרת העבירות והפרת ההצהרה לנטוש את הפשיעה.