ע"פ 4345/18 חמודא אבו עמאר נ. מדינת ישראל

1.

מונחת לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער, לתקופה של 20 חודש (ת"פ 41855-07-16, כבוד השופטת ד' מרשק מרום ).

המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר שלא התייחס לעניין העונש. עולה כי המערער מצא נשק מאולתר מסוג "קרל גוסטב", טעון במחסנית מלאה בעשרה כדורים תואמים. המערער נשא את נשקו הטעון והובילו בתא הכפפות ברכבו. הוא נהג ברכב במהירות ובחוסר זהירות, עת שוטרים ברכב בילוש הבחינו בנהיגה האמורה והורו לו לעצור. המערער נענה לדרישה, והנשק הטעון נתפס. המערער הורשע על פי הודאתו בנשיאת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין ובנהיגה בקלות ראש, עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 ולפי פקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בהתאמה.

2.

על פי פסק הדין המנחה, הלכת שוורץ (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2) 241), שנשמע לפני הרכב מורחב, שניים הם השיקולים הרלוונטיים בבקשה לעיכוב עונש מאסר בפועל: האחד, הוא הכלל, שאין לעכב ביצוע עונש מאסר שנגזר כדי למנוע פגיעה באמון הציבור במנגנון האכיפה; והאחר שלא להביא למצב בו הערעור מתייתר עקב אי מתן עיכוב ביצוע. אלא העמודים, ובית המשפט חייב לאזן ביניהם על פי המקרה הקונקרטי. איזון זה עדין הוא. לעיתים אין מנוס מלבחון את הסיכוי להתערבות בעונש מסוים לעומת עונש אחר.

לאחר שיקול, לרבות נסיבות העושה ותוכן תסקיר שירות המבחן, ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי על פני הדברים הסיכוי להתערבות בעונש, עד כדי הטלת עונש מאסר בדמות עבודות שירות – אינו חזק דיו כדי לקבל את הבקשה. בנסיבות אלה נראה כי הפתרון הראוי הוא קביעת מועד התייצבות, בד בבד עם קביעת מועד לשמיעת ערעור המבקש, תוך כחצי שנה מהיום.

3.

בהתאם לאמור, הבקשה נדחית.

על מערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר הדרים, ביום 1.7.18, לא יאוחר מהשעה 9:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על מערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336.