ע"פ 4353/13 עאמר חרחש נ. מדינת ישראל

1.

ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט י' מינטקביץ ) מיום 6.6.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 41203-02-13.

2.

לבית משפט השלום בירושלים הוגש כתב אישום נגד המערער. התיק נקבע להקראה ליום 17.3.2013 (להלן – הדיון הראשון ). בפתח הדיון הראשון הודיע בית המשפט לבעלי הדין כי הוא נמצא בקשרי חברות עם בא כוח המאשימה באותה עת, עו"ד דן בהט. לבקשת המערער, נדחה מועד הדיון ליום 27.4.2013. בהחלטה על דחיית הדיון הבהיר בית המשפט לבעלי הדין כי "ככל שיהיה צורך לשמוע הוכחות בתיק, יועבר התיק לשופט אחר". יצוין, כי ביום 14.3.2013, עובר למועד הדיון הראשון, יידע עו"ד בהט בכתב את פרקליטו של המערער כי הוא מצוי בקשרי ידידות עם השופט מינטקביץ .

ביום 21.4.2013, מספר ימים לפני הדיון שנקבע לדיון נוסף בתיק, ביקש המערער מבית המשפט לפסול עצמו. הבקשה הייתה קצרה ולקונית, ולא עלה ממנה בבירור אם לעמדת המערער צפויים להיערך דיוני הוכחות בתיק. עוד באותו יום קבע בית המשפט כי "ההחלטה תתקבל לאחר שיובהר האם התיק עתיד להתנהל". ביום 12.5.2013 נערך דיון נוסף בתיק (להלן – הדיון השני ). בתחילת הדיון ביקש עו"ד בהט מבית המשפט להשהות את מתן ההחלטה בבקשת הפסלות, משום שייתכן שהתיק יועבר לטיפולו של פרקליט אחר. המערער, מצידו, חזר על בקשת הפסלות. נוכח בקשתו של עו"ד בהט, קבע בית המשפט כי על המשיבה להודיע לבית המשפט מי הפרקליט שינהל את התיק, ובהתאם לכך תתקבל ההחלטה בבקשת הפסלות. עוד קבע בית המשפט כי אינו מנוע מלדון בתיק אם מטעם התביעה יופיע פרקליט שאיננו עו"ד בהט.

ביום 21.5.2013 הודיעה המשיבה כי עו"ד בהט לא יופיע בתיק. ביום 6.6.2013 התקיים דיון נוסף בתיק (להלן – הדיון השלישי ). המשיבה יוצגה בדיון השלישי על ידי עו"ד יהורם הירשברג. עו"ד הירשברג ציין בפתח הדיון כי התיק עבר לטיפולו, וכי עו"ד בהט לא ימשיך לטפל בתיק. על אף הודעתו של עו"ד הירשברג, חזר בא כוחו של המערער על הבקשה שבית המשפט יפסול עצמו. בתוך כך, ציין הפרקליט כי הוא "מניח" שעו"ד בהט סיפר לכבוד השופט מינטקביץ את פרטי המקרה. עורך הדין הוסיף, כי אם בית המשפט לא "יתפטר מהתיק", תתבקש דחיית מועד הדיון על מנת לערער על ההחלטה. עו"ד הירשברג, מטעם המשיבה, טען כי נוכח חילופי הפרקליטים המטפלים בתיק, אין עילה לפסול את בית המשפט מלדון בתיק.

3.

ביום 6.6.2013, במעמד הדיון, דחה בית משפט השלום (כבוד השופט מינטקביץ ) באופן סופי את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין בהחלטתו כי היה פוסל עצמו אילו היה ממשיך עו"ד בהט לטפל בתיק. עם זאת, מאחר שהתיק הועבר מטיפולו של עו"ד בהט, בית המשפט לא ראה כל מניעה לדון בתיק. אשר לטענת המערער לפיה ייתכן שעו"ד בהט שוחח עם בית המשפט על פרטי התיק, קבע בית המשפט בהחלטתו כי מוטב שטענה זו לא הועלתה, וכי מעולם לא ניהל שיחות במעמד צד אחד אודות תיקים המתנהלים בפניו.

4.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. בערעורו חזר המערער על הטענות שהעלה בפני בית משפט קמא. עוד טען המערער כי קשרי הידידות בין השופט מינטקביץ לעו"ד בהט קשורים, לפחות בחלקם, לכך שכיהנו יחד כפרקליטים במחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז ירושלים. נוכח עובדה זו, טען המערער כי אף ייתכן שהשופט מינטקביץ מעורב בפרטי החקירה הנרחבת שנערכה בעניינו, וחזר על הטענה לפיה ייתכן שעו"ד בהט עדכן את השופט בפרטי החקירה. בנוסף, ציין המערער כי לא התבררה הקרבה בין כבוד השופט מינטקביץ לבין עו"ד הירשברג, אשר אליו הועבר הטיפול בתיק. לסיום, טען המערער כי מתעוררת "נשורת רדיואקטיבית כבדה של משוא פנים", וכי במקרה הנדון נפגעת גם מראית עין של צדק.

5.

דין הערעור להידחות. למן הרגע הראשון, לא הסתירו בית המשפט ועו"ד בהט את קשרי החברות ביניהם. מהחלטותיו של בית המשפט במהלך הדיון הראשון והדיון השני עולה כי אילו היה ממשיך עו"ד בהט לנהל את התיק, היה בית המשפט פוסל עצמו. עם זאת, שאלת הקירבה בין עו"ד בהט לבית המשפט אינה מתעוררת בענייננו, שכן התמונה השתנתה כאשר הטיפול מטעם התביעה בתיק הועבר לפרקליט אחר. אשר לטענה לפיה השופט מינטקביץ היה "מעורב בפרטי החקירה": אמנם, סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי על בית המשפט לפסול עצמו במקרים בהם "בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת". עם זאת, בערעורו לא פירט המערער את הבסיס לטענתו, וממילא לא הראה כי כבוד השופט מינטקביץ היה מעורב בצורה כלשהי בפרטי התיק. בהיעדר כל פירוט או נימוק, סבורני כי מוטב היה לוּ הטענה לא נטענה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח קביעתו הנחרצת של בית המשפט, לפיה לא ניהל שיחות עם גורמי התביעה בנוגע לתיק.

זאת ועוד, אין בידי לקבל אף את הטענה שהועלתה ברמיזה, בדבר היכרותו האפשרית של בית המשפט עם עו"ד הירשברג. הצבעה על היכרות מקצועית בין שופט לאחד מעורכי הדין אינה מלמדת, כשלעצמה, על "קרבה ממשית" המביאה לפסילת השופט (סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט; ע"פ 5756/95 עתאמנה נ' מדינת ישראל (17.12.1995)). במקרים כאלה, על מבקש הפסלות להוכיח כי ההיכרות, על פי טיבה, נסיבותיה, משכה והרלוונטיות שלה לעניין הנדון, מצדיקה את פסילת השופט מלדון בתיק (ראו, יגאל מרזל דיני פסלות שופט 251-247 (2006), והאסמכתאות המובאות שם). כך, למשל, במקרה אחד אושרה החלטת בית המשפט שלא לפסול עצמו, על אף שהשופטת עבדה בעבר במשותף עם אחת מעורכות הדין שהופיעו בפניה (ע"א 6433/00 תחנת תדלוק קדימה בע"מ (בפירוק מרצון) נ' פקיד שומה – איזור נתניה (30.11.2000)). אשר למקרה שלפניי, לא הוכח שקיימת היכרות קודמת, מקצועית או אחרת, בין בית המשפט לעו"ד הירשברג, וממילא אין כל סיבה להניח כי יש ביניהם יחסי "קירבה ממשית". יתרה מכך, מן העובדה שבית המשפט הצהיר בהזדמנות הראשונה על קרבתו לעו"ד בהט, ניתן להניח דווקא הנחה הפוכה, לפיה אילוּ הייתה קירבה בין בית המשפט לבין עו"ד הירשברג, היה בית המשפט מצהיר גם עליה.

6.

אחר דברים אלה אעיר, כי מנסיבות המקרה דנא עולה כי יש לשבח את עו"ד בהט, שנהג כראוי והודיע על קשרי הידידות שלו עם השופט מינטקביץ עוד לפני הדיון הראשון בתיק, ולאחר מכן הפסיק לטפל בתיק. אף כבוד השופט מינטקביץ נהג כמצופה, הודיע בהזדמנות הראשונה על חברותו עם עו"ד בהט, וקבע כי אם עו"ד בהט ימשיך לטפל בתיק, יועבר התיק למותב אחר. התנהלות זו של בית המשפט ושל עו"ד בהט מדגישה את התנהלותו הבלתי ראויה של בא כוח המערער, אשר בחר, לאורך כל הדרך, להעלות טענות קונספירטיביות חסרות בסיס וללא כל תמיכה עובדתית. זאת ועוד, המערער ובא כוחו המשיכו להעלות את הטענות אף לאחר שהועבר התיק לפרקליט אחר, תוך שהם ממשיכים להטיל דופי בבית המשפט, וברמיזה מטילים דופי אף בעו"ד הירשברג.

7.

הערעור נדחה אפוא מבלי שהמשיבה נדרשה להשיב.