ע"פ 4378/04 שמואל בירס נ. מדינת ישראל

המערער הועמד לדין, ביחד עם אביו ואדם נוסף, בגין סידרה של עבירות זיוף ומרמה שבוצעו לאורך מספר שנים. במסגרת הסדר טיעון שהושג בין התביעה למבקש, ולאחר שצורף תיק נוסף שהיה תלוי כנגד המערער, הודה המערער ב- 25 פרטי אישום שעניינם מעשי מרמה, זיוף והונאה בהיקף רחב ביותר. במסגרת הסדר הטיעון עתרה התביעה לעונש של 33 חודשי מאסר ואילו בא כח המערער ביקש שלא ייגזר על המערער עונש מאסר כלל.

ביום 3.3.04 גזר בית משפט השלום (השופטת ח' כוחן ) 30 חודשי מאסר על המערער. בית משפט השלום קבע כי, כפי שעולה מתסקיר המבחן, המערער החל את צעדיו בעולם הפשע בהיותו בן 16 ועם הזמן, עלתה חומרת העבירות שביצע. בית המשפט קבע כי המערער היה זה שהכניס את אביו לעסקי המרמה וכי הוא היה דמות דומיננטית מאוד בביצוע העבירות. עם זאת, לנוכח נסיבותיו האישיות הקשות של המערער ומשפחתו, נעתר בית המשפט לבקשת המערער לעכב את עונשו והורה על עיכוב מאסרו של המערער עד ליום 9.5.04.

ביום 18.4.04 הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כנגד פסק הדין של בית משפט השלום. הערעור הופנה כנגד גזר הדין בלבד. בד בבד עם ערעורו הגיש המערער גם בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי. בבקשתו טען המערער כי סיכויי הערעור להתקבל טובים מפני שגזר הדין של בית משפט השלום מבוסס, לטענתו, על קביעות עובדתיות שאינן נכונות ומפני שלטענתו, לא עמדה בפני בית משפט השלום התמונה המלאה באשר לנסיבות ביצוע העבירות. המערער ציין כי לב ליבה של הודעת הערעור הינו באפשרות שיקומו מחוץ לכותלי בית הסוהר ועל כן, במידה ולא יינתן עיכוב ביצוע, תפגע האפקטיביות שבשמיעת הערעור. בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב) דחה את בקשת המערער לעיכוב ביצוע ומכאן הערעור שבפניי.

בערעורו טען המערער כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות אישיות חריגות המצדיקות את עיכוב ביצוע עונש המאסר. לפי הנטען בערעור, אימו של המערער הינה חולת נפש ואחיו אף הוא סובל מבעיות נפשיות. אביו של המערער מרצה את עונש המאסר שנגזר עליו ועול פרנסת המשפחה מוטל על כתפי המערער. המערער ציין כי אביו עתיד לעמוד בפני ועדת שחרורים בעוד כחצי שנה וסיכויי שחרורו הינם טובים. כמו כן חזר המערער על טענותיו בדבר סיכויי הערעור. המערער מבקש, איפוא, כי יעוכב עונש מאסרו עד לשמיעת הערעור או, למצער, עד לשחרורו המקווה של אביו מהכלא בעוד כחצי שנה.

לאחר ששקלתי את טענות המערער באתי לכלל מסקנה כי על פי אמות המידה הנקוטות בידינו יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע העונש. הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום נסוב, כאמור, כנגד גזר הדין בלבד. כמו כן, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, מדובר בעונש שהוטל במסגרת הסדר טיעון ועובדה זו יש בה כדי להשפיע על סיכויי הערעור. כמו כן, בהתחשב בחומרת המעשים ומספרם הרב, וכן באורך המאסר שנגזר, נראה כי אין לעכב את ביצוע גזר הדין. באשר לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, הרי שאלה היו כבר בפני בית משפט השלום בעת גזירת הדין. לפיכך, איני רואה להעתר לבקשה להוסיף ולעכב את הביצוע עד להכרעה בערעור ואף לא עד לשחרורו המשוער של אבי המערער מהכלא. עם זאת, ניתנת בזאת דחיה קצרה של מועד ביצוע העונש על מנת לאפשר למערער להיערך לריצוי המאסר.

יש לצפות כי בית המשפט המחוזי שלפניו תלוי ועומד הערעור יעשה מאמץ לקבוע את שמיעתו בהקדם.

אשר על כן, אני מורה כי המערער יתייצב ביום א', ה- 30.5.04, בשעה 10.00 במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב.