פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4394/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ח' מלצר
המערערים:
1. לואי מחמוד
2. עטייה מוחמד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בירושלים, מיום 29.4.07, בת.פ.ח. 7043/06, שניתן על ידי כבוד השופטים מ'
רביד, א' אפעל-גבאי וא' פרקש
תאריך הישיבה:
כ"ט בניסן התשס"ט
(23.04.09)
בשם המערערים:
עו"ד מוחמד בדראן
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד
גב' אדווה פרויד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
מוחמד עטייה (להלן: עטייה) ולואי מוחמד (להלן: לואי), המערערים בע"פ 4394/07, ותאיר סלימאן (להלן: תאיר), הורשעו על פי הודאתם, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. תאיר הורשע בעבירה נוספת – נשיאת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין. בעקבות כך נדון לואי לשמונה שנות מאסר, והוא חויב לפצות את קורבן השוד בסכום של 3000 ש"ח. עטייה נדון לשש שנות מאסר, והוא חויב בפיצוי בסכום של 3000 ש"ח. תאיר נדון לעשר שנות מאסר, והוא חויב בפיצוי של 10,000 ש"ח. כמו כן, נגזרו למערערים 12 חודשים מאסר על תנאי.
בכתב האישום שהוגש נגד המערערים ותאיר נטען, כי השלושה ביחד עם אחמד מחמוד (להלן" מחמוד), קשרו בחודש יוני 2006 לשדוד סוכן מכירות של סיגריות וכרטיס חיוג לטלפון. את זממם הוציאו הקושרים אל הפועל ביום 26.6.06, בשעת לילה מאוחרת. לאחר שעקבו אחר מכוניתו של קורבנם, חסם עטייה את דרכו עם המכונית בה נהג, ואז ניגשו למתלונן המערערים, שפניהם היו רעולות. לואי החזיק ב"אקדח הזנקה" בעוד שתאיר החזיק באקדח רגיל. השניים דרשו מהמתלונן לרדת מהרכב, ומשזה סרב, כיוון תאיר את האקדח לעבר חזהו ולחץ על ההדק, אולם לא נוצר ירי עקב תקלה. בהמשך, עלה לואי לתא הנהג, דחף את המתלונן מחוץ לרכב, ונמלט עם הרכב בו היו סחורה ומזומנים בסכום ניכר. משניסה המתלונן להתרומם מהמקום בו נפל, התיז עליו תאיר גז מדמיע, וחזר וכיוון את האקדח לחזהו ולחץ על ההדק. גם הפעם לא נוצר ירי, ואז זינק לעברו המתלונן, ובמהלך המאבק שהתפתח בין השנים, הלם תאיר עם האקדח בפניו של קורבנו. בתום כל אלה נמלט גם תאיר מהזירה, בעוד שעטייה נותר לטפל במתלונן.
בערעור שבפנינו מבקשים המערערים כי נקל בעונשם, אולם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב ועל-פה, לא מצאנו כי יש בידינו עילה ללכת לקראתם. אכן, העונשים שהושתו עליהם אינם פשוטים כלל ועיקר. אולם, כך הוא גם המעשה בו חטאו בצוותא חדא עם חבריהם. הם גמרו אומר לשדוד קורבן תמים, ולצורך כך הקדימו והצטיידו באביזרים להסתרת זהותם, ותאיר אף נשא עמו נשק חם. זה האחרון לא הסתפק באיום עם הנשק על קורבנו, אלא אף ניסה, פעם אחר פעם, לעשות בו שימוש. הנה כי כן, אירועים אלה היו עלולים להסתיים בתוצאה קשה פי כמה, לולא אותן תקלות שהתרחשו באקדחו של תאיר. על נסיבות כה קשות ומרחיקות לכת היה נכון להגיב בדרך של כליאתם הממושכת של המעורבים בפרשה. כך נהג בית המשפט המחוזי, ולא מצאנו מקום לשנות מתוצאה זו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ב' באייר התשס"ט (26.04.09)
.
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט