ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4404/96
בפני: כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש
כב' השופט י' גולדברג
המערער ת : מדינת ישראל
נגד
המשיב : אכרם ג'באלי
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 7.5.96 בת"פ 346/95
שניתן על ידי כבוד השופט א' פריש
תאריך הישיבה: י"ב באלול תשנ"ז (14.9.97)
בשם המערערת: עו"ד משה שילה
בשם המשיב: עו"ד אליה שאול
פ ס ק - די ן
המשיב הורשע בביצוע שתי עבירות של שוד וחבלה בנסיבות חמורות. בשני מקרים תקף המשיב, יחד עם אחר, עוברי אורח כדי לשדוד את כספם, ובמהלך השוד המשיב דקר את הנשדד, במקרה האחד דקירה עמוקה בבטן ובמקרה השני דקירה עמוקה ביד וכן חתך בפנים. בית המשפט המחוזי גזר את עונשו של המשיב לחמש שנות מאסר בפועל וכן שתי שנות מאסר על-תנאי. המדינה מערערת על קולת העונש. היא מייחסת משקל רב לחומרת העבירות, בתנאים בהן בוצעו, וכן להרשעות הקודמות של המשיב. אכן, למשיב שורה ארוכה של עבירות במשך שנים רבות, מאז היותו נער, ובהן פריצה, גניבה, סחיטה באיומים, תקיפה ועוד. בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע בתיק זה ובעבר הפלילי של המשיב, העונש שהוטל עליו הינו, אכן, עונש קל. אילו ראה בית המשפט המחוזי להחמיר בעונשו, והמשיב היה מגיש ערעור, הדעת נותנת שלא היינו מתערבים כדי להקל בעונש. עם זאת, שאלה היא אם העונש שהוטל על המשיב בתיק זה - חמש שנים של מאסר בפועל - מופלג בקולתו עד כדי כך שראוי להתערב בו. כידוע בית משפט זה אינו נוהג, גם כשהוא רואה לנכון להחמיר בעונש, למצות את הדין ולהטיל את מלוא העונש הראוי. במצב זה אין אנו סבורים כי ראוי להתערב בעונש שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי.
לכן החלטנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, י"ב באלול תשנ"ז
(14.9.97).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96044040.
I01