ע"פ 4471/00 אגא מוחסן נ. מדינת ישראל

בהיותו עצור במשטרת נצרת הצית המערער מגבת ושמיכה בתא המעצר. כתוצאה מכך פרצה שריפה שהסבה נזקים למבנה תאי המעצר והעמידה בסכנה את העצירים, בכללם המערער. בשל מעשה זה הורשע המערער, על יסוד הודייתו בעובדות, בעבירת הצתה. לבקשתו הרשיעו בית המשפט בשורת עבירות נוספות, שהיו תלויות ועומדות נגדו, על-מנת שגם הן תובאנה בחשבון בקביעת העונש; בכלל אלו העלבת עובד ציבור, איומים, תקיפה, התפרצות למקום מגורים וגניבה וכן החזקת רכוש גנוב ומכשירי פריצה.

בשל כל העבירות בהן הורשע, כמכלול אחד, נידון המערער לחמש שנות מאסר, שלוש שנים לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על-תנאי. כן הופעלו נגדו שמונה-עשר חודשי מאסר על-תנאי, מחציתם במצטבר לתקופת המאסר ומחציתם בחופף לה. על המערער הוטל אפוא לרצות תקופת מאסר כוללת בת 45 חודשים. עוד מסתבר, כי חלק מן העבירות שבהן הורשע בוצעו על-ידו בהיותו אסיר ברשיון, ועקב כך החליטה ועדת השחרורים להפקיע מרשיונו שישה חודשים נוספים, שאף אותם מוטל על המערער לרצות במצטבר לתקופת מאסרו הכוללת.

הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. סניגורו המלומד של המערער טען לזכות המערער כל שניתן היה לטעון לזכותו. נתנו את דעתנו למצבו של המערער, לרקעו האישי הבעייתי, למחלת הצהבת ממנה הוא סובל ולחולי הנפשי שאובחן אצלו בעבר, אך לא מצאנו כי יש באיזה מנתונים אלה כדי להצדיק התערבות במידת העונש. לחובת המערער הרשעות בעבירות רבות, אותן ביצע וחזר וביצע באורח שיטתי מאז היותו נער. נראה כי שורשי עבריינותו טמונים בראש ובראשונה בהתמכרותו הארוכה לסמים מסוכנים. בעבר שולב המערער במסגרת טיפולית למטרת היגמלות מסמים. בשלב מסוים היה נדמה שחלה אצלו התקדמות חיובית, אך מעת ששוחרר לדרכו חזר והסתבך בביצוע עבירות ובהתמכרות לסמים.

עם כל ההבנה להכבדה המיוחדת שעונש המאסר גורם למערער, איננו רואים אפשרות להקל בעונשו, ולכן ערעורו נדחה. עם זאת הננו מבקשים מן הגורמים הטיפוליים בבית הסוהר לשוב ולבדוק את התאמתו של המערער לטיפול של ה יגמלות מסמים במסגרת המאסר וכן את מידת היזקקותו לסיוע טיפולי בתחום הנפשי.