פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4482/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ד' חשין
המערער:
ישראל כלפה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו, בת"פ 40323/05, מיום 24.4.06, שניתן על-ידי כב' השופט
ז' כספי
תאריך הישיבה:
י' בתמוז התשס"ו
(6.7.06)
בשם המערער:
עו"ד שרון ינקו
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד בת-עמי ברוט
גב' אדוה פרויד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
על רקע סכסוך כספי שנתגלע בין נאשמת נוספת בפרשה זו – עירית ייני, ליוסף יהודה (להלן: "המתלונן"), הגיע המערער עם אחר לבניין בו מתגורר המתלונן, שפך דלק לתוך רכב שסבר כי שייך לו, והציתו.
המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ובית-המשפט הרשיעו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והצתה, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1) ו- 448(רישא) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, ולאחר שלבית-המשפט הוגש תסקיר מבחן והצדדים טענו לעונש, נגזרו למערער 24 חודשי מאסר ו- 12 חודשים מאסר על-תנאי.
הערעור מופנה כנגד גזר-הדין. נטען, כי העונש מופלג בחומרתו, לא ניתן בו משקל ראוי לנסיבותיו המיוחדות של המערער, וגם לא לכך שהוא שודל על-ידי אחרים לבצע את ההצתה. כן נטען, כי מדובר באדם צעיר שזהו מאסרו הראשון, ושעל פי ממצאיה של פסיכיאטרית שבדקה אותו, עלול המאסר לגרום לו נזק בלתי הפיך.
לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש. מעשה הצתה ובמיוחד של רכב שחנה בחניון תת-קרקעי של בניין מגורים, עלול היה להסתיים באסון כבד. זאת ועוד, זהו פן נוסף של האלימות שקנתה לה אחיזה בשנים האחרונות בקרב החברה בישראל, כאשר סכסוכים אינם נפתרים עוד במשא ומתן או בפניה לערכאות, אלא בדרך של שימוש באלימות בה נחצו כמעט כל הגבולות. עקב כך, מצווה היה בית-המשפט המחוזי לגזור למערער מאסר ממש, ומותר להניח שלולא הנימוקים לקולא שנטענו בפניו וחזרו ונטענו בפנינו, היה העונש כבד פי כמה.
נוכח זאת, מסקנתנו היא כי לא הוכחה בפנינו עילה להתערב בעונש, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, י' בתמוז התשס"ו
(6.7.2006).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט