ע"פ 4488/17 נתן גלהר נ. מדינת ישראל

השופט ד' מינץ:

המערער הורשע, על פי הודאתו, ביידוי אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה, לפי סעיף 332(א)(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על המערער הושת עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה לתקופה של 4 חודשים. המערער טוען כי בית המשפט המחוזי החמיר עליו יתר על המידה. לטענתו מדובר ב" בגיר צעיר " שנסיבות חייו אינן קלות והוא סוחב עמו פגיעות העבר ולכן לא היה מקום להתייאש מן הליכי השיקום. על כן היה על בית המשפט להחזיר את עניינו לקבלת תסקיר משלים, על מנת למצות את האפיק השיקומי עובר לגזירת עונשו.

עוד התעלם בית המשפט מכך שלא דובר ביידוי אבן אלא בחפץ אחר, והמעשה לא בוצע על רקע לאומני, דבר המצמצם באופן משמעותי את החומרה הנלווית לעבירה. לדעתו, העובדות האמורות היו צריכות להוביל לקביעת מתחם ענישה נמוך יותר.

בסופו של יום, ביקש המערער להפנותו לממונה על עבודות השירות, או לכל הפחות להפחית מעונש המאסר בפועל שהוטל עליו. לדעת המשיבה, המניע שאינו לאומני אינו הופך את המעשה לפחות מסוכן. המערער גם אינו מקבל אחריות על מעשיו.

העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל ועיקר. יידוי חפץ כלשהו לעבר כלי רכב, ודאי מספר פעמים, כפי שמתואר בכתב האישום, טומן בחובו סכנה גדולה ואף עלול להוביל לפגיעה בנפש. בית המשפט אף צעד לעבר המערער והטיל עליו, בנסיבות העניין, עונש די מתון. גם תסקיר שירות המבחן לגביו אינו מצביע על אפיק טיפולי לטווח הנראה לעין.

לא ראינו, אפוא, מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 28.2.2018 עד השעה 10:00, בימ"ר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר כשברשותו תעודת זהות או דרכון ועותק מפסק דין זה. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.