ע"פ 45/06 רוסטיסל סוקולוב נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 25.7.05 השתמש המערער בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל של לפחות 1 גרם . בהמשכו של אותו יום הוא תקף אדם וחטף מידיו שטרות כסף בסך 700 ש"ח בהם החזיק, אולם קורבנו לא הרפה ממנו ואחז בו עד שהגיעו שוטרים ועצרו אותו. על פי הנטען בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי, גם בשלב זה ניסה המערער להימלט תוך שהוא נאבק בשוטרים.

בכל אלה הודה המערער, ובעקבות כך הורשע בעבירות שוד ותקיפת שוטר, עבירות לפי סעיפים 402(א) ו-273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המערער הוסיף והודה בעובדותיו של כתב-אישום נוסף שהוגש לבית משפט השלום, וכתוצאה מכך הוא הורשע בעבירות התפרצות, גניבה, החזקת נכס חשוד כגנוב, החזקת סם לצריכה עצמית, והחזקת סכין שלא כדין.

בגין עבירת השוד גזר בית המשפט המחוזי למערער 30 חודשי מאסר ו-18 חודשים מאסר על-תנאי, ובגין העבירות האחרות הוא נדון ל-12 חודשי מאסר, מחציתם במצטבר למאסר שנגזר בגין עבירת השוד. כמו כן, הופעלו שני מאסרים על-תנאי (בני 4 ו-10 חודשים) בחופף ביניהם, ונקבע כי 4 מתוכם יצטברו לעונש שנגזר בתיק זה. התוצאה היתה אפוא שהמערער נכלא ל-40 חודשים, וכנגד עונש זה מופנה הערעור. נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יתר על המידה, ולא נתן משקל הולם להודאתו, חרטתו, סיכויי שיקומו, והעובדה כי השתלב מרצונו בתהליך גמילה בכלא.

לא מצאנו בכל אלה עילה להתערבותנו בעונש. המערער חטא בשורה ארוכה של עבירות, ולשיאו השלילי הגיע בשוד אותו ביצע. אכן, נראה כי מקור הרע לעבריינות המערער הוא בהתמכרותו לשימוש בסמים מסוכנים, אולם דווקא משום כך הוא היה מצווה להקדים לאותה התמכרות תרופה, ולא לעשות זאת לאחר שביצע שורה ארוכה של עבירות בהן היה כרוך נזק משמעותי לציבור. אכן, לכל יש עניין מובהק כי המערער ייטיב את דרכיו, אולם זהו בראש ובראשונה גם עניינו של המערער, ונראה כי טוב יעשה, ובכך תומך גם שרות המבחן בתסקיר שהניח בפנינו, אם ינצל את תקופת המאסר שהושתה עליו כדי להשלים את טיפול הגמילה, ובדרך זו יוכל להיחלץ מהמעגל האין סופי של שימוש בסמים, ביצוע עבירות, מאסר, וחוזר חלילה.

נוכח כל אלה מסקנתנו היא כי דין הערעור להדחות, וכך אנו עושים.