פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
4500/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט
י' דנציגר
המערער:
אוסאמה נופל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי מרכז, מיום 9.5.10, בת.פ. 17477-03-09, שניתן על ידי השופטת ז' בוסתן
תאריך הישיבה:
כ"ז בחשון התשע"א
(04.11.10)
בשם המערער:
עו"ד עין צבי גיא
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד עדי מנחם
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 ביחד עם סעיף 382(א) לחוק העונשין. נטען, כי בתאריך 19.4.07 בשעת ערב, שבו שתי בנותיו של המערער, אחת מהן קטינה, לביתן שבטירה. אחיהן (להלן: מחמוד) סבר כי הן התנהגו בצורה שאינה הולמת, ועל כן תקף אותן בידיו ואחר כך עם מוט ברזל. בסמוך לכך הגיע המערער, ולאחר שהוציא את אשתו, אמן של הבנות, מחוץ לבית, הצטרף למחמוד והפליא את מכותיו בבנותיו. כתוצאה
מאותה תקיפה נגרמו לאחת האחיות חבלות בגפיים העליונות והתחתונות, וגם
האחות האחרת נחבלה בגופה. על אף פציעתן נמנעו המערער ובנו מלהסיע את האחיות לקבל טפול רפואי, ורק ביום המחרת פנתה אחת מהן לבית חולים, בעוד אחותה ניסתה לשים קץ לחייה על ידי שתיית אקונומיקה.
על כל אלה נדון המערער ל-14 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי, ועל כך הוא משיג בפנינו, תוך שהוא טוען את אלה: יחסיו עם בתו האחת שוקמו; האירוע התרחש לפני למעלה משלוש שנים, וכתב-האישום הוגש בחלוף שנתיים; המערער הוא מפרנסה היחיד של משפחתו; הוא השתלב בקבוצה טיפולית לאבות אלימים, ומתמיד להשתתף במפגשיה. נוכח כל אלה סבור המערער כי היה נכון להעדיף בעניינו מסלול של טיפול ושיקום כהמלצת שרות המבחן.
קשתה עלינו ההכרעה בערעור זה. מול חומרתן המופלגת של העבירות אותן ביצע המערער, ניצבת העובדה כי כתב האישום נגדו הוגש רק בחלוף שנתיים, ולסיום ההליכים נדרשו עוד חודשים לא מעטים. במהלך תקופה כה ממושכת חלים שינויים בחייו של אדם, וכך קרה גם בעניינו של המערער. כאמור, חל שיפור ניכר ביחסיו עם אחת הבנות שנפגעו, והחל מחודש מאי 2010 הוא מקפיד ליטול חלק במפגשים של קבוצה טיפולית. נראה כי כל אלה מסמנים שינוי הדרגתי שחל במערער, ואם תוסיף לכך את הסכנה שכליאתו תהיה כרוכה גם בפגיעה בפרנסת המשפחה, נוטה הכף לזכות אי-כליאתו. ברם, התופעה הזו של אלימות המופעלת כנגד נערות ונשים באמתלא של הגנה על כבוד המשפחה, הנה שכיחה במקומותינו, ועל כן לענישתו של המערער מטרה נוספת – הרתעת הרבים. לכל צריך להיות נהיר שמבצעיהן של עבירות מסוג זה יזכו לתגובה עונשית קשה, ואולי בדרך זו יהיה ניתן לצמצם, ולו במעט, את היקפה של תופעה מכוערת זו. כך או כך, השיהוי הניכר שחל בהגשתו של כתב האישום היה לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי, ועל כן לא ראינו מקום להוסיף ולהקל בעונשו של המערער.
התוצאה היא אפוא שהערעור נדחה, והמערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז, ביום י"ד בכסלו התשע"א (21.11.2010), עד לשעה 10:00.
ניתן היום, כ"ז בחשון התשע"א (04.11.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט