ע"פ 4507/00 חוסאם מרקה נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי על יסוד הודייתו בכך שהחזיק אקדח שלא כדין בעת נסיעה לילית עם אחר, מענתה לירושלים. הוא נדון ל4- חודשי מאסר בפועל. על כך מערער הוא בפנינו ומבקש להמיר את עונש המאסר בפועל למאסר לריצוי בעבודות שירות.

עמדת המדינה היא כי העונש ראוי הוא ואין להתערב בו.

אכן, העונש כשלעצמו אינו חמור ומאסר בפועל הוא - בדרך כלל - בעיקר בעת האחרונה, כשהאצבע על ההדק כה קלה והחזקת נשק שלא כדין מהווה סיכון פוטנציאלי לציבור וליחידיו - עונש ההולם את העבירה הנדונה. אלא שאנו סבורים, כי העונש במקרה דנן, אינו הולם את העבריין ואת נסיבות ביצוע העבירה.

המערער החזיק את האקדח לצורך הגנה על בטחונו האישי שהיה נתון בסכנת חיים של ממש, לאור איומים והתנכלות לו ולבני משפחתו מצד אנשים מן הרשות הפלסטינית, מאז נשא ונתן למכור נכסי מקרקעין בבית לחם, ליהודים. לדבריו, פנה למשטרה בבקשה לקבל רשיון לשאת אקדח אלא שהעניין טרם הוסדר. דברים אלה לא נסתרו. בהזדמנות אחרת מצא נשק צה"לי והחזירו מיד. עברו של המערער נקי. הוא חי חיים נורמטיביים ואינו מעורב בעבריינות מסוג כלשהו. אין חולק על כך שהמערער עבר עבירה ושעליו להיענש בגינה. ככלל, ראוי להעניש בגין עבירת כזו, במאסר בפועל. אלא, שהשאלה היא, מהו העונש הראוי במקרה הנתון שלפנינו.

במצב דברים מיוחד זה, מוצאים אנו לקבל את הערעור במובן זה שאנו מוכנים לשקול המרת עונש המאסר בפועל במאסר לריצוי בעבירות שירות. אנו מבקשים מהממונה על עבודות השירות למסור לבית המשפט תוך 21 יום מהיום חוות דעת בדבר התאמתו של המערער לעבודות שירות ובדבר סוג ומקום ביצוען, אם יימצא מתאים לכך.

הצדדים מסכימים שתינתן החלטה לאחר הגשת חוות הדעת, אלא אם כן יודיעו שמבקשים הם להוסיף ולטעון.