ע"פ 4511/20 פלוני נ. מדינת ישראל

המערער הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ונגזר דינו ל-22 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. הוגש ערעור הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין. לאחר עיון בכתובים ושמיעת טיעוני באי כוח הצדדים אומר בזהירות הראויה שלא ניתן לומר כי סיכויי הערעור טובים לעניין הכרעת הדין המבוססת על ממצאי עובדה ומהימנות; גם לא לעניין גזר הדין, ככל שהכרעת הדין תיוותר על כנה.

עם זאת אני סבורה כי יש לאפשר למערער את יומו בערכאת הערעור, כך במיוחד בהיעדר טענה מצד המשיבה לעת הזאת למסוכנות הנשקפת מן המערער, גם לא חשש להימלטות מן הדין; ובהינתן שהמערער נעדר עבר פלילי, ומאז 2.8.2018 משוחרר בתנאים מגבילים של מעצר בית עם אפשרות יציאה לפרקי זמן של ארבע שעות מדי יום בליווי אחד המפקחים, ובלא שישהה בעיר העתיקה; כך קרוב לשנתיים ללא טענה כלשהי להפרה מצדו של תנאי השחרור. מתווסף לכך, ולטעמי עניין זה מכריע את הכף לעת הזאת, מצבו הרפואי של המערער. סופו של דבר, ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת על המערער יעוכב עד להכרעה בערעור. התנאים המגבילים שבהם נתון המערער והערבויות, בצד צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא למערער, יוותרו בעינם.