החלטהעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4513/04 פיראס ג'עברי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין עד להכרעה בערעור על חומרת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של ארבע שנים שנגזר על מבקש שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה לאחר שנשכר לירות במתלונן. נקבע כי לנוכח חומרת המעשה ואורך המאסר אין הצדקה לעכב את הביצוע עד להכרעה בערעור, אף שהמבקש היה קטין בעת העבירה. הבקשה נדחתה והמבקש הורה להתייצב לריצוי עונשו.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירת חבלה בכוונה מחמירה, לאחר שנשכר לירות במתלונן בתמורה לתשלום. הוא נגזר עליו מאסר בפועל של ארבע שנים, והעבירה בוצעה בהיותו קטין בן 17. לאחר מתן גזר הדין נדחתה בקשת בא-כוחו לעיכוב ביצוע, והמבקש הגיש ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל עד להכרעה בערעור על גזר הדין?

הלכות

  1. 1

    עיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור אינו מוצדק כאשר מדובר בעבירת אלימות חמורה ובתקופת מאסר ממושכת, גם אם קיים סיכוי לערעור על חומרת העונש.

    ״גם אם ישנו סיכוי לערעור על חומרת העונש ועונשו של המבקש יופחת אזי, אין הנסיבות מצדיקות את עיכוב ביצוע העונש.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שיקול הדעת בעניין עיכוב ביצוע העונש נשקל בהתחשב בסוג העבירה ובחומרתה, באופי הערעור ובאורך תקופת המאסר שנגזרה.

    ״בהתחשב בסוג העבירה ובחומרתה, באופיו של הערעור ובאורך תקופת המאסר שנגזרה על המבקש באתי לכלל מסקנה כי אין להעתר לבקשתו לעיכוב הביצוע.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • ערעור על חומרת העונש
  • גזר דין
  • מאסר בפועל
  • קטין
  • תסקיר המבחן
  • עבודות שירות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו

כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 4513/04

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

המבקש:

פיראס ג'עברי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין

תאריך הישיבה:

כ"ב באייר התשס"ד (13.5.2004)

בשם המבקש:

עו"ד אחמד עואודה

בשם המשיבה:

עו"ד אריה פטר

החלטה

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' חבש), על פי הודאתו, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. גזר דינו של המבקש ניתן ביום 12.5.04. בית המשפט הטיל על המבקש 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. כן חייב בית המשפט את המבקש בתשלום פיצוי למתלונן. לאחר מתן גזר הדין ביקש בא-כוח המבקש לעכב את ביצועו של גזר הדין עד להכרעה בערעור שבכוונת המבקש להגיש. המשיבה התנגדה לבקשה ובית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי המבקש יתייצב למחרת היום, ב-13.5.04, לריצוי עונשו. משכך, הזדרז בא-כוח המבקש והגיש לבית משפט זה, עוד באותו יום, ערעור כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי ועימו הגיש גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש.

בבקשתו טען בא-כוח המבקש כי קיימים טעמים טובים לכך שיעוכב ביצוע העונש עד לשמיעת הערעור. בא-כוח המבקש ציין כי הארוע נשוא הערעור ארע בשנת 1998 בעת שהיה המבקש עדיין קטין כבן 17. כתב האישום הוגש רק בשנת 2003 ובמהלך כל תקופת המשפט היה המבקש משוחרר ללא שנתבקשו כלל תנאים לשחרורו. בא-כוח המבקש ציין כי מרשו הופיע לכל הדיונים בבית המשפט ושיתף פעולה עם כל הגורמים לרבות שירות המבחן. בדיון בפניי טען בא-כוח המבקש כי במקרה דנן ראוי היה לגזור על המבקש עונש מאסר של 6 חודשים לכל היותר שירוצה על דרך של עבודות שירות, בענין זה נסמך הוא על תסקיר המבחן, ולגישתו על כך נסוב הערעור כולו. לנוכח מהותו של הערעור כמתואר לעיל יש לעכב, לדעת בא- כוח המבקש, את תחילת ביצוע העונש.

לאחר ששקלתי את טענות המבקש לא מצאתי להעתר לבקשה. המבקש הורשע, על פי הודאתו, בביצוע מעשה אלימות חמור ביותר. בכתב האישום בו הודה המבקש מפורט כיצד נשכר המבקש כדי לירות במתלונן בתמורה לתשלום של 10,000 ש"ח. המבקש לא היה יוזם המעשה אך הוא היה המוציא לפועל של מעשה אלימות חמור זה. אמנם, המבקש היה קטין כבן 17 בעת ביצוע העבירה ובית המשפט המחוזי, לאחר ששקל את כל נסיבות המעשה, גזר עליו תקופת מאסר של 4 שנים. איני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שלא לעכב את ביצוע העונש. גם אם ישנו סיכוי לערעור על חומרת העונש ועונשו של המבקש יופחת אזי, אין הנסיבות מצדיקות את עיכוב ביצוע העונש. בהתחשב בסוג העבירה ובחומרתה, באופיו של הערעור ובאורך תקופת המאסר שנגזרה על המבקש באתי לכלל מסקנה כי אין להעתר לבקשתו לעיכוב הביצוע.

מזכירות בית המשפט תקבע את ערעורו של המבקש לשמיעה ככל האפשר, במהלך החודשיים הקרובים.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במגרש הרוסים ביום 17.5.04 בשעה 10.00.

ניתנה היום, כ"ב באייר התשס"ד

(13.5.2004)

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור אינו מוצדק כאשר מדובר בעבירת אלימות חמורה ובתקופת מאסר ממושכת, גם אם קיים סיכוי לערעור על חומרת העונש.
  2. 2שיקול הדעת בעניין עיכוב ביצוע העונש נשקל בהתחשב בסוג העבירה ובחומרתה, באופי הערעור ובאורך תקופת המאסר שנגזרה.