פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4513/04
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקש:
פיראס ג'עברי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין
תאריך הישיבה:
כ"ב באייר התשס"ד (13.5.2004)
בשם המבקש:
עו"ד אחמד עואודה
בשם המשיבה:
עו"ד אריה פטר
החלטה
המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' חבש), על פי הודאתו, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. גזר דינו של המבקש ניתן ביום 12.5.04. בית המשפט הטיל על המבקש 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. כן חייב בית המשפט את המבקש בתשלום פיצוי למתלונן. לאחר מתן גזר הדין ביקש בא-כוח המבקש לעכב את ביצועו של גזר הדין עד להכרעה בערעור שבכוונת המבקש להגיש. המשיבה התנגדה לבקשה ובית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי המבקש יתייצב למחרת היום, ב-13.5.04, לריצוי עונשו. משכך, הזדרז בא-כוח המבקש והגיש לבית משפט זה, עוד באותו יום, ערעור כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי ועימו הגיש גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש.
בבקשתו טען בא-כוח המבקש כי קיימים טעמים טובים לכך שיעוכב ביצוע העונש עד לשמיעת הערעור. בא-כוח המבקש ציין כי הארוע נשוא הערעור ארע בשנת 1998 בעת שהיה המבקש עדיין קטין כבן 17. כתב האישום הוגש רק בשנת 2003 ובמהלך כל תקופת המשפט היה המבקש משוחרר ללא שנתבקשו כלל תנאים לשחרורו. בא-כוח המבקש ציין כי מרשו הופיע לכל הדיונים בבית המשפט ושיתף פעולה עם כל הגורמים לרבות שירות המבחן. בדיון בפניי טען בא-כוח המבקש כי במקרה דנן ראוי היה לגזור על המבקש עונש מאסר של 6 חודשים לכל היותר שירוצה על דרך של עבודות שירות, בענין זה נסמך הוא על תסקיר המבחן, ולגישתו על כך נסוב הערעור כולו. לנוכח מהותו של הערעור כמתואר לעיל יש לעכב, לדעת בא- כוח המבקש, את תחילת ביצוע העונש.
לאחר ששקלתי את טענות המבקש לא מצאתי להעתר לבקשה. המבקש הורשע, על פי הודאתו, בביצוע מעשה אלימות חמור ביותר. בכתב האישום בו הודה המבקש מפורט כיצד נשכר המבקש כדי לירות במתלונן בתמורה לתשלום של 10,000 ש"ח. המבקש לא היה יוזם המעשה אך הוא היה המוציא לפועל של מעשה אלימות חמור זה. אמנם, המבקש היה קטין כבן 17 בעת ביצוע העבירה ובית המשפט המחוזי, לאחר ששקל את כל נסיבות המעשה, גזר עליו תקופת מאסר של 4 שנים. איני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שלא לעכב את ביצוע העונש. גם אם ישנו סיכוי לערעור על חומרת העונש ועונשו של המבקש יופחת אזי, אין הנסיבות מצדיקות את עיכוב ביצוע העונש. בהתחשב בסוג העבירה ובחומרתה, באופיו של הערעור ובאורך תקופת המאסר שנגזרה על המבקש באתי לכלל מסקנה כי אין להעתר לבקשתו לעיכוב הביצוע.
מזכירות בית המשפט תקבע את ערעורו של המבקש לשמיעה ככל האפשר, במהלך החודשיים הקרובים.
הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במגרש הרוסים ביום 17.5.04 בשעה 10.00.
ניתנה היום, כ"ב באייר התשס"ד
(13.5.2004)
ש
ו פ ט ת