ע"פ 4516/98 מדינת ישראל נ. סמיח אבו סלימאן

1.בגין הרשעתו בעבירות של סיוע לסחר בסמים והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ועוד שני כתבי אישום בגין נשיאת נשק, תקיפת שוטרים והחזקת סם מסוכן, השית בית המשפט המחוזי על המשיב בשל העבירות נשוא תיק זה, מאסר על תנאי לתקופה של שלשים חדשים, ובשל העבירות הנוספות צו מבחן לתקופה של שנתיים, בהן העמידו בפיקוח של שירות המבחן.

המדינה משיגה לפנינו על קולת העונש.

2.עונשו של המשיב נגזר בגדר עיסקת טיעון שבה הודיעה המדינה שתדרוש מאסר לתקופה של שלש שנים, ואילו המשיב היה רשאי לטעון באופן חפשי לעונש. לא מצאנו ממש בטענת פרקליט המשיב שהמדינה לא היתה רשאית לערער על קולת העונש.

העונש החריג שהושת על המשיב, הושת עליו בשל צפיית בית המשפט המחוזי שהמשיב החל לעלות על מסלול שיקום; ובית המשפט המחוזי הביע תקווה שזה ימצא כוחות נפש להתמודד עם הקשיים. עוד כתב השופט המלומד, שאם יכשל המשיב שוב (ולחובתו הרשעות לא מועטות בעבירות סמים) יהיה צפוי לעונש כבד.

2.מסתבר שתקוותו של השופט המלומד נכזבה, והדבר עולה בבירור מהתסקיר המשלים שהוגש לנו, ממנו ברור שאין המשיב מגלה כל מוטיבציה טיפולית. יתירה מזו: מתברר שתלוי ועומד נגד המשיב כתב אישום בשל עבירות של סחר בסמים, שבעטיו הוא עצור עד לגמר ההליכים (עובדה שלא היתה קיימת עת ניתן גזר הדין, כאשר דובר על מעצר בשל עבירה שפרטיה לא ניתנו).

בכל הנסיבות אין מנוס אלא לקבל את ערעורה של המדינה, אך לא נמצה את הדין עם המשיב, כפי שהיה ראוי (בדיעבד) לערכאה הראשונה לעשות.

אנו מקבלים איפוא את הערעור, מבטלים את גזר הדין, ומטילים על המשיב עונש מאסר לתקופה של שלש שנים, מתוך זה 30 חדשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי.

הצו המעמיד את המשיב במבחן מתבטל.

המשיב יתייצב לריצוי עונשו ביום 13.10.98 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, לא יאוחר מהשעה 10.00.