ע"פ 4523/07 סמי אבו מדיעם נ. מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בשורה של עבירות – קשירת קשר לבצע פשע, עבירות בנשק, אי מניעת פשע, מסירת ידיעה סודית והשמדת ראיה. נטען, כי במהלך שנת 1997 ביקש המערער לרכוש רובה מסוג M-16 , ובמפגש שהתקיים כדי להשלים את העסקה, מסר המערער למוכרים סכום של 17,000 ש"ח אולם שעה שירד מהרכב והנשק היה אמור להימסר לו, נמלטו המוכרים בנסיעה מהירה.

ועוד נטען, כי במהלך שנת 2001 קיבל המערער 30 נוקרים של אקדחים, אקדח זיקוקין ועוד אביזרים של נשק. את כל אלה העביר המערער לאדם בשם עימאד. זה האחרון הציע למערער, בחודש ינואר 2006, לחטוף חייל, שוטר או אזרח ישראלי, כדי שישמש קלף מיקוח לצורך שחרור בנו הכלוא בישראל, והמערער דחה הצעה זו. באותו חודש נקרא המערער לחקירה על ידי שירות ביטחון כללי, והוזהר לנתק את קשריו עם עימאד, אולם את דבר השיחה מיהר המערער להביא לידיעת עימאד.

בגין כל העובדות האמורות, שכאמור המערער הודה בהן, דן אותו בית המשפט המחוזי לשש שנות מאסר ועשרים וארבעה חודשים מאסר על תנאי. בערעור שהוגש לבית משפט זה מלין המערער כנגד חומרת העונש, ובבקשה שבפני הוא עותר לעכב את ביצועו של המאסר עד להכרעה בערעור.

עיינתי בנימוקי הבקשה בכתב, והאזנתי לטיעונו של עו"ד לין על פה, אולם לא מצאתי כי הוכחה עילה לדחיית ביצוע העונש. משהודה המערער בעובדות שיוחסו לו והורשע, שוב לא עומדת לו חזקת החפות. והרי מדובר במי שביצע עבירות שעל פניהן אינן נראות פשוטות כלל וכלל, מאחר וגלומה בהן סכנה מוחשית לשלום הציבור ולביטחונו. יתרה מכך, גם אם יחליט בית המשפט שלערעור להקל בעונש, ואינני מביע דעה לעניין זה, עדיין צפוי המערער לשאת במאסר ממושך, ומותר להניח כי הרבה לפני שיסיים אותו יידון הערעור לגופו.

לפיכך, הבקשה נדחית, ומזכירות בית המשפט תקבע את שמיעת הערעור במועד מוקדם, ככל שהיומן יאפשר זאת.