ע"פ 4549/97 אנדריי גשיורובסקי נ. מדינת ישראל

מכל טענותיו של הסניגור המלומד נראית לנו טענה אחת. שבעטייה סבורים אנו שאין מנוס אלא להשוות את עונשו של המערער לעונשו של אחד רון ביקובסקי; בכל שאר טענותיו של הסניגור לא מצאנו ממש. כתבנו ש"אין מנוס" אלא לקבל באופן חלקי את ערעורו של המערער משום שהעובדות שבהן הודה בגדר עסקת הטיעון שנערכה עמו היו חמורות דיין להטיל עליו עונש חמור יותר מכפי שהוטל עליו בפועל; אך למקרא התשתית העבריינית שיוחסה לרון ביקובסקי בכתב האישום המתוקן, ובכתב האישום שבו הורשע הוא עצמו, יוצא שחלקו של הלה בפרשה היה רב לו לאין ערוך מחלקו של המערער; ואף על פי כן הוטל עליו עונש מאסר לתקופה של ששה חדשים שבית המשפט מוכן לשקול ריצויו בעבודת שירות. חרף ההבדל בנסיבות האישיות שבין השניים אין מנוס אלא לתת משקל מה גם לעונשו של ביקובסקי לעומת עונשו של המערער.

אשר על כן אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את עונש המאסר בפועל שהושת על המערער על ששה חדשים תחת שמונה חדשים. שאר חלקי גזר הדין בעינם יעמדו.

הממונה על עבודות השירות יגיש לנו דו"ח על עבודות השירות שהמערער יכול לרצות, כדי לשקול ביצוע המאסר בעבודות שירות.

לשם כך אנו דוחים את סיום הטיפול בתיק זה למועד שבעוד חודש ימים.