ע"פ 4571/10 נתנאל רווח נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 25.10.09 נמצא המערער מחזיק שלא כדין באקדח שנגנב מבעליו. מאקדח זה ירה המערער מספר רב של יריות לעבר שתי דירות בקומה התשיעית של בנין מגורים מאוכלס בחיפה. בכתב-אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי נטען, כי קליעים שחדרו לשתי הדירות הסבו להן נזקים.

המערער הודה בעובדותיו של כתב-האישום המתוקן, וממילא באמור בסעיף 4 (בסופו), היינו, שהוא התכונן לפצוע בני אדם ששהו בדירות . בעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של ניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות, עבירות בנשק, היזק בזדון, יריות באזור מגורים והחזקת נכס החשוד כגנוב. בגין כל אלה הוא נדון לשלוש שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי.

המערער משיג בפנינו על חומרת העונש, וככל שהערעור מופנה לתקופת המאסר בפועל לא מצאנו בו ממש, נוכח חומרתם של מעשיו ועברו הפלילי. מאידך, מעורר המאסר המותנה קשיים עקב אורכו והיקפו. כוונת הדברים לכך שהותרת העונש במתכונתו הנוכחית, עלולה להעמיד ערכאה שיפוטית אחרת שתידרש לדון בעניינו של המערער בעתיד בפני משוכה גבוהה, היינו, שהעונש אותו תידרש להשית עליו לא יפחת משנתיים, גם אם הנסיבות לא יחייבו זאת. זהו מצב לא רצוי, ועל כן החלטנו לקבל את הערעור ולהעמיד את תקופת המאסר על-תנאי על 12 חודשים, ובאלה ישא המערער אם יעבור בתוך ששנתיים מיום שחרורו מהכלא עבירת אלימות מסוג פשע או עבירות בנשק. אנו מוסיפים וגוזרים למערער 6 חודשים של מאסר על-תנאי בהם ישא אם יעבור, בתוך שנתיים מיום שחרורו מהכלא, עבירות של ירי באזור מגורים או החזקת רכוש החשוד כגנוב.